עלילות הראשית - ספר מנחה להערכה חלופית
2. העולם נברא יש מיש או יש מאין?
2.2. "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (פס' ג-ה)
ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר - אלוהים אומר לעולם ש"ידליק" את האור.
ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. - אלוהים רואה את האור והוא שמח! ואומר "כי טוב". הוא מפריד בין האור ובין החושך
ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד." - אלוהים נותן שם לאור - יום, ולחושך- לילה ובכך הוא מסיים את הבריאה של היום הראשון.
כדי שאלוהים יצליח לבנות את העולם חסר לו משהו, מה חסר לו?
פס' ג מתחיל מהציווי של אלוהים לעולם - הוא מחליט שכדי שהוא יוכל להתחיל לסדר את הבלאגן שיש בעולם, הוא זקוק לאור, הוא אומר לעולם תן לי אור! והעולם עושה מה שאלוהים דורש ממנו באופן מיידי.
אלוהים אוהב את התוצאה והוא אומר "כי טוב".
אלוהים מחליט לתת שם ותפקיד לחושך ולאור.
לחושך הוא נותן את השם לילה, ולאור הוא נותן את השם יום, וככה בעצם יהיה הבדל בין היום לבין הלילה.
(בעולם הקדום שינוי שם לאדם גורם לזה שאתה בבעלותו владение)
