תנ"ך אורט יד ליבוביץ - נעלה

כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן.  - אלוהים אומר לעולם לברוא את חיות האדמה (פרה, סוס)

כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב.  חיות האדמה נבראות, אלוהים רואה את התוצאה ושמח מאוד ואומר "כי טוב".

כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ**; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. - אלוהים רוצה ליצור אדם שיהיה דומה לו בצל שלו וגם בדמות(символ) שלו. לאדם יש תפקיד מאוד ברורה ובגללו הוא נראה, האדם יהיה העוזר של אלוהים בעולם והוא ישלוט על העולם. 

כז וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם.  - אלוהים בורא את האדם בצלם שלו (דומה לו), האדם נברא יחד עם האישה שלו, הם נבראים זכר ונקבה. 

כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. - אלוהים מברך את הזכר והנקבה שהוא ברא ונותן להם ברכה "פרו ורבו ומלאו את הארץ, ותשלטו בכל העולם, בחיות המים, בחיות היבשה וגם בחיות שעפות בשמיים, בכל חיה שדורכת על האדמה שבה אתם חיים. 

כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.  אלוהים אומר לזכר ולנקבה שהוא ברא שיש להם אפשרות לאכול מכל העשב שיש בגן ומכל העצים שיש בגן. 

ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן.  - אלוהים אומר לחיות היבשה שגם בשבילם נועדו העצים והדשא בעולם, כדי שיוכלו לאכול ולהיות חזקים ובריאים. 

לא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.  - אלוהים רואה את כל מה שהוא יצר במשך שישה ימים ואומר "כי טוב מאוד". 

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ** - בפסוק הזה יש בעיה קטנה, האם אתם יודעים מה הבעיה?

אלוהים בורא את כל העולם בלי לדבר עם אף אחד, בשום מקום לא מוזכרים אנשים נוספים, אך כשאלוהים מחליט לברוא את העולם הוא אומר "נעשה" והוא משתמש בלשון רבים, השאלה היא, עם מי הוא מדבר? 

לפי הפרשנות אלוהים מדבר עם המלאכים שלו שעוזרים לו להקים את העולם.

דבר נוסף שחשוב לדעת על הפרק הזה, אלוהים בורא את הזכר והנקבה ואומר להם לאכול רק צמחים ועצי פרי, מה שאומר שהם נבראו והיו צימחוניים. 

מה דעתכם על זה?