אמירים אביב לבגרות היסטוריה

אילו גורמים השפיעו על התגבשותה של הלאומיות היהודית-התנועה הציונית?

התנועה הלאומית היהודית התגבשה לתנועה לאומית מאורגנת לקראת סוף המאה ה-19, בשעה שהתנועות הלאומיות באירופה פעלו כבר החל מסוף המאה ה-18. 

שורה של גורמים הובילו לצמיחתה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי. חלק מן הגורמים קשורים לגורמים כלליים, חלק מהגורמים היו משותפים לתנועה הציונית ולתנועות לאומיות אחרות וחלק קשורים לגורמים ייחודיים שאינם תקפים לגבי תנועות לאומיות אחרות.

 

גורמים כלליים / משותפים לתנועות הלאומיות ולתנועה הציונית:

השפעת התנועות הלאומיות באירופה:

ההצלחה של התנועות הלאומיות באירופה במהלך המאה ה-19 במאבקן לשחרור עמיהן מעול שלטון זר ואיחודם של עמים כמו היוונים, האיטלקים והגרמנים במדינה אחת, השפיעו גם על היהודים לנסות ולהפוך מקבוצה אתנית ללאום ששואף להגדרה עצמית בטריטוריה מסוימת - היא ארץ ישראל.

בספר "דרישת ציון" משנת 1861 שנכתב ע"י אחד ממבשרי הציונות הרב קלישר, אנו מוצאים הערה ברוח הדברים:
 "וכי נופלים אנחנו מכל העמים, אשר דמם ורכושם נחשב כאפס למו, נגד אהבת ארצם ועמם"?!

היהודים שחיו באירופה הושפעו מהתהליכים האלה, והצלחות העמים השונים שימשו עבורם דוגמא ונתנו ליהודים השראה להקים לעצמם תנועה לאומית.

כפי הנראה בהשפעת הרב קלישר השתדל מונטיפיורי לקבל בחכירה למשך חמישים שנה קרקע מידי הפאחה (השליט התורכי בא"י), כדי לייסד מושבות וליישב בהן אלפי משפחות יהודיות.

כאשר הבשילו התנאים השונים לצמיחתה של התנועה הציונית, היא הסתייעה רבות בכמיהה ארוכת השנים של המוני בית ישראל לציון. אך אין לראות בכמיהה ארוכת השנים לציון סיבה להתעוררות הלאומיות היהודית המודרנית. הציונות היוותה בית לכל אילו שחיפשו מקורות הזדהות חדשים בעקבות האירועים שחלו סביבם - אנטישמיות, אכזבה מהאמנציפציה, ההתעוררות הלאומית באירופה והחילון. ניתן לומר, כי הציונות קמה בדיוק בזמן והתאימה כמו כפפה ליד.  

 

תהליכי החילון בהשפעת תנועת ההשכלה:

הגדרה - חילון: התרחקות מהדת והמסורת ומאורח החיים הנוגע להן (לא בהכרח נטישת האמונה). רוב היהודים החילוניים המשיכו לקיים טקסים מסורתיים - ברית, חגים וכד'.

תהליך של חילון (התרחקות מן הדת) התרחש גם בחברה הכללית וגם בקרב היהודים. התהליך החל במערב אירופה ובמרכזה ובשלב מאוחר יותר הגיע גם למזרח אירופה. התהליך התפתח בעקבות תנועת ההשכלה הכללית אשר הדגישה את זכותו של האדם לפעול ולהחליט על גורלו, כולל בנושא הלאומיות. תנועת ההשכלה הכללית הובילה להתפתחותה של תנועת ההשכלה היהודית החל מסוף המאה ה-18, למשל: 

א. משה מנדלסון, יהודי ממוצא גרמני שאמרתו המפורסמת הייתה: "היה אדם בצאתך ויהודי באוהליך".

ב. הסופר הליטאי אברהם מאפו שכתב רומנים בעברית. 

ג. פרץ סמולנסקין, יהודי ממוצא רוסי, שפרסם ירחון בעברית עם מאמרים בנושאים לאומיים - והם אלה שתרמו להחייאת השפה העברית וסייעו להתעוררות הלאומיות היהודית.

המשכילים המאוכזבים מהאמנציפציה הבינו (בעקבות האירועים האנטישמים) כי גורל היהודים נתון רק בידי היהודים. הם הגיעו למסקנה שהפתרון לבעיית האנטישמיות הוא פתרון לאומי - הקמת מסגרת לאומית יהודית. לכן חיפשו היהודים מקור חדש להזדהות שיאחד וידביק ביניהם, המענה לכך הייתה הלאומיות היהודית-הציונות. (התנועה הציונית הייתה חילונית במהותה).

 

גורמים ייחודיים שקשורים רק לתהליכים שהתרחשו בחברה היהודית:

האמנציפציה והאכזבה ממנה: החל מסוף המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 זכו יהודים במרכז ובמערב אירופה לאמנציפציה (מתן שוויון זכויות אזרחי ליהודים והשוואת מעמדם לכלל האוכלוסייה). שוויון זכויות זה אפשר להם מצד אחד להשתלב בחברה הכללית, אך מצד שני הוא גרם גם לתופעה של דחיית היהודים על ידי האוכלוסייה הכללית שלא רצתה לקבל אותם לתוכה. כך התעוררה אנטישמיות מסוג חדש - אנטישמיות מודרנית. תופעה זו עוררה אכזבה קשה בקרב היהודים ותרמה להתעוררות רגשות לאומיים בקרב חלקים שהבינו שעליהם לחפש פתרון אחר לבעייתם. 

דוגמאות להשתלבות - יהודים משתלבים: הלורד רוטשילד שהיה בנקאי עשיר בצרפת והקים רשת של בנקים ברחבי אירופה. כך גם משה מונטיפיורי שחדל מעסקיו והתמסר לפעילות ציבורית יהודית. אדולף כרמייה היה שר המשפטים בממשלת צרפת. בנימין דיזרעלי שהיה ראש ממשלת אנגליה.  לואיג'י לוצאטי, שהיה ראש ממשלת איטליה. גרשון בלייכרדר - יועץ הכספים של אוטו פון ביסמרק. משפחת הירש - התקינה מסילות ברזל ברחבי האימפריה העותמנית.