תקציר ידע - ציונות
פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה
תחנות בחייו:
- הרצל נולד בהונגריה בשנת 1860 למשפחה יהודית מתבוללת. הוא התחנך על פי התרבות והשפה הגרמנית.
הגדרת המושג - התבוללות: התבוללות היא היטמעות בחברה זרה, חיקוי תרבותו של עם אחר וניסיון להצטרף אליו תוך טשטוש התרבות העצמית. הכוונה היא ניסיון להידמות לעם אחר תוך אימוץ אמונתו, שפתו, תרבותו וכד'.
- כשהיה נער עברה משפחתו להתגורר בוינה, בירת האימפריה האוסטרו - הונגרית, שם למד הרצל משפטים.
- כשהיה סטודנט, נתקל הרצל באנטישמיות ובתקופה זו האמין, כי התבוללות היהודים הינה הפתרון היעיל ביותר לבעיית האנטישמיות.
- הרצל אמנם למד משפטים אך לא עסק בכך (ככל הנראה על רקע אנטישמי) אלא בכתיבת מחזות לתיאטרון וככתב בעיתון.
- בשנות ה- 30 לחייו נשלח הרצל ככתב עיתונו לפריז. הוא סיקר את משפט דרייפוס ( 1894 ) ונחרד מגילויי האנטישמיות הרבים שליוו את המשפט.
נקודת המפנה - פרשת דרייפוס:
עד לפרשת דרייפוס חשב הרצל כי כדי לפתור את בעיית האנטישמית על היהודי להשתנות ולעשות מאמצים להידמות לחברה הסובבת ולהשתלב בה. לאחר שנתקל באנטישמיות בהונגריה, בוינה, וכעת בפריז, הבין הרצל, כי מדובר בתופעה אוניברסלית (כלל עולמית) שרק תלך ותחמיר. הרצל הבין שאם היהודים לא ינקטו יוזמה וייקחו את גורלם בידם תאיים קטסטרופה על קיומם.
מסקנתו של הרצל היתה שהבעיה הבעיה היהודית היא בעיה לאומית ולכן הפתרון שלה צריך להיות לאומי. על כן, על העם היהודי: להתאחד, בטריטוריה משותפת - רצוי בא"י, כי אליה רוצה לשוב העם, סביב הנהגה ולהקים מדינה באישור העמים - צ'ארטר (אישור משפטי), כלומר בעזרת המעצמות השולטות בעולם.
- הרצל החל להתעמק ברעיון של הקמת מדינת היהודים, ומשלב זה ואילך התמסר לו והקדיש לו את כל חייו, מרצו וכספו.
- בשנת 1895 החל הרצל בניסיונותיו לשכנע יהודים עשירים לתמוך בתנועה הציונית הממוסדת בהנהגתו. הוא פנה אל הברון הירש וגם אל הברון רוטשילד. אולם בפניות אלו נחל אכזבה. ולכן ישב לכתוב את ספרו "מדינת היהודים" כדי להפיץ את רעיונותיו בקרב כמה שיותר יהודים.
- הספר מדינת היהודים נחל הצלחה עצומה ומסחררת, תורגם לשפות רבות והגיע לכל רחבי העולם לאחר פרסום הספר כל העולם היהודי ורבים אחרים הכירו את הרצל ואת רעיונותיו. אבל, היו לו גם מתנגדים: הרבנים שטענו כי רעיונותיו הם נוגדים את רעיון ביאת המשיח. במערב אירופה - היהודים המשתלבים (בד"כ מדובר ביהודים שהתברגו בצמרת המדינה, החברה והכלכלה באותן המדינות - האמינו בהמשך האמנציפציה) שחשבו שהספר מחזק את האנטישמיות ופוגעת בניסיונות ההשתלבות.
- ב-1897 כינס הרצל את קונגרס בזל (הקונגרס היהודי הראשון) - בקונגרס זה הוחלט על מטרתה של התנועה הציונית ועל האמצעים למימוש מטרה זו. בנוסף, הוקמה תשתית ארגונית של התנועה הציונית.
- פרסום הספר "מדינת היהודים וכינוס הקונגרס הציוני הראשון בבאזל היו שני אירועים שתרמו לביסוסה וארגונה של התנועה הציונית.
- לאחר הקונגרס ניסה לשכנע את הסולטאן התורכי לתת ליהודים טריטוריה להתיישבות בא"י ועל מנת לשכנע את הסולטאן ניסה לגייס את הקיסר הגרמני ושר החוץ הרוסי.
- לאחריו שמאמציו לא נשאו פרי, קיבל הרצל הצעה מבריטניה להתיישבות באוגנדה - הרצל נטה לקבל את ההצעה בגלל מצבם של יהודי רוסיה.
- ב-1904 הרצל מביא את הצעת אוגנדה לקונגרס השישי - ההצעה כמעט ומפלגת את התנועה הציונית.
- ב-3 יולי 1904 נפטר הרצל באוסטריה ממחלה קשה וב-1949, על פי בקשתו, הועלו עצמותיו לקבוצה בירושלים.
קברו של הרצל נקבע בהר הרצל בירושלים, הקרוי על שמו. ההלוויה הממלכתית נוהלה על ידי הרבנות הצבאית. בטקס הקבורה נכחו נציגים מכל יישובי הארץ אשר הביאו עפר מיישוביהם להניח על הקבר. בהר הרצל מתקיים מידי שנה את סיום אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופתיחת אירועי יום העצמאות.
הביוגרפיה של הרצל מייצגת את סיפור חייהם של יהודים מתבוללים רבים במרכז ומערב אירופה באותה תקופה. הרצל חשב שאם העם היהודי ינהג כך תיפתר גם בעיית האנטישמיות.
מקור התמונה - https://en.wikipedia.org/wiki/First_Zionist_Congress#/media/File:First_World_Zionist_Congress_delegates.jpg
על מנת לקדם את הרעיון של הרצל הוא היה חייב לפעול בארבעה מישורים - תחומים:
א. בתחום התרבותי.
ב. בתחום הכלכלי,
ג. בתחום הארגוני
ד. בתחום המדיני / דיפלומטי.