אמירים אביב לבגרות היסטוריה

הרקע: ב- 1903 מתחולל פוגרום בעיר קישינב. 49 יהודים נרצחים בעיר רק בגלל יהדותם. בתי כנסת נשרפו, ספרי קודש חוללו. פוגרום זה עורר זעזוע קשה בקרב העם היהודי בשל הצילומים שצילמה העיתונות. הוא הוכיח שהאמנציפציה אינה ברת השגה, שהאנטישמיות מתחזקת ושיהודי מזרח אירופה נמצאים בסכנה קיומית.

לאחר הפוגרום ביהודי קישינב ב- 1903, הרצל יצא לביקור ברוסיה. הוא התקבל בחום ע"י הקהילה היהודית שם וחש צורך דחוף למצוא פתרון ליהודים הפגועים. במקביל, מציעה בריטניה את: "תכנית אוגנדה" - תכנית ליישוב היהודים באוגנדה שבאפריקה.

בנאום הפתיחה של ה"קונגרס הציוני השישי" שהתקיים באותה שנה (1903) הפתיע הרצל את 600 צירי הקונגרס כאשר העלה את: "תכנית אוגנדה" - תכנית ליישוב היהודים באוגנדה שבאפריקה. הרצל סיפר שהממשלה הבריטית מוכנה לתת לו חבל ארץ במזרח אפריקה לטובת: "מדינת היהודים", הרצל הציע שתקום וועדה מיוחדת על מנת לבדוק את האפשרות להתיישבות.

בסיום דבריו של הרצל התעורר ויכוח חריף וסוער בין צירי הקונגרס התומכים ב"תכנית אוגנדה" שנקראו "האוגנדיסטים", לבין אלה המתנגדים לה שנקראו: "ציוני ציון":

מקור התמונה - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%93%D7%94

נימוקי ה'אוגנדיסטים' - מחנה הרצל, נורדאו וסירקין, בעד 'תכנית אוגנדה':

·       הניסיונות הדיפלומטים נכשלו. ההצעה היחידה הרלוונטית כעת היא אוגנדה. על פי תפיסתה של הציונות המדינית: הבעיה של העם היהודי היא לאומית, ולכן גם הפתרון צריך להיות לאומי. המטרה היא להשיג טריטוריה, שבה יוכל העם היהודי להתקיים, גם אוגנדה עונה לקריטריונים אלה.

·       במזרח אירופה קיימת סכנה קיומית. יש למצוא פתרון מהיר למצוקתם יהודי מזרח אירופה, והפתרון כרגע שעומד על הפרק הוא אוגנדה. הפתרון הוא זמני. נורדאו, עוזרו של הרצל כינה זאת כ"מקלט ללילה".

·       אוגנדה יכולה לשמש מקום ריכוז ליהודים לקראת התארגנות (כשלב הכנה) לעלייה לארץ ישראל.

·       בעצם הצעתה של המעצמה האדירה בריטניה יש הכרה בצורך לפתרון לאומי לעם היהודי. התנגדות להצעתה של בריטניה עלולה לגרום למשבר דיפלומטי חמור עמה.

·       הציונים הדתיים וביניהם הרב ריינס ראו בריכוז היהודים באוגנדה כפתרון טוב לעצירת ההתבוללות ופיזור היהודים בכל העולם.

נימוקי 'ציוני ציון' - מחנה אושיסקין, אחד העם והזרם הדתי, נגד 'תכנית אוגנדה':

·       ציונות ללא ציון לא יכולה להתממש. אוגנדה היא לא ארץ מולדתו של העם היהודי, אלא ארץ ישראל היא מולדתו הבלעדית של העם היהודי לאורך כל הדורות ורק אליה הוא נושא את עיניו. לעם היהודי אין שום זיקה לאוגנדה, ולכן לא יגיע בהמוניו למקום זה. חברי הזרם "המזרחי" טענו שא"י הובטחה בתנ"ך לאבותינו.

·       תכנית אוגנדה סותרת את ההחלטות, שהתקבלו בקונגרס באזל, המדגישות את השאיפה להקים בית לאומי בא"י.

·       השאיפה להקמת מדינה בא"י מקשרת בין כל הזרמים שמרכיבים את התנועה הציונית. תכנית אוגנדה תוביל לפילוג בעם היהודי.

·       לא מדובר בוויתור זמני על א"י, כי כל המשאבים הכלכליים והלאומיים יופנו לאוגנדה. בנוסף קיים החשש שנפסיד את ארץ ישראל - לא נקבל צ'ארטר על ארץ ישראל מהמעצמות בטענה כי יש ליהודים אוטונומיה משלהם באוגנדה.

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב-"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 - מאתר ויקיפדיה

- הקרע בקונגרס היה בלתי נמנע, המתנגדים ('ציוני ציון') קמו ועזבו את האולם, בכו, התעלפו וישבו כאבלים על הארץ ומאז כונה הקונגרס השישי - 'קונגרס הבכי'. קולות הבכי הגיעו עד אזניו של הרצל באולם הישיבות, והוא נאלץ להפסיק את הדיונים ולגשת לפייס את הבוכים. למחרת, חזרו המתנגדים לאולם הקונגרס ושם השמיע הרצל בנאומו את נאמנותו לארץ ישראל ואף הרים את ידו הימנית ונשבע: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני..." דבריו השפיעו מאוד על באי הקונגרס .

בסופו של דבר נערכה הצבעה בשאלה אם לשלוח משלחת לחקור את תנאי ההתיישבות באוגנדה. הרוב תמך (295 תמכו, 178 התנגדו, 99 נמנעו). 

כיצד הסתיים המשבר סביב אוגנדה?

הקרע בתנועה הציונית הלך והעמיק, ובסוף 1903 נעשה ניסיון להתנקש בנורדאו - עוזרו של הרצל

המשלחת, שחזרה מאוגנדה קבעה, כי התנאים אינם מתאימים ליישוב יהודי.

הבריטים נסוגו מתכניתם.

זמן קצר אח"כ הרצל מת ( 3 ביולי 1904) לאחר שהצליח למנוע את פילוגה של התנועה הציונית. בקונגרס הציוני ה- 7 (1905) הוחלט שרק "תכנית באזל" תמומש, כלומר, הציונות רואה בא"י את היעד היחיד למדינת היהודים ותיאסר כל פעולת התיישבות מחוץ לא"י.

צפה בסרטון המסכם את פועלו של הרצל וחשוב מהו לדעתך ההישג הגדול ביותר של הרצל ולמה ?

סיכום פועלו של הרצל