אמירים אביב לבגרות היסטוריה

1.תורת הגזע:

תורת הגזע נחשבה לאחת מאבני היסוד של האידאולוגיה הנאצית, והיא שיקפה את שאיפתם של הנאצים ליצור חברה שתהיה נקייה ונטולת גורמים לא רצויים. תורת הגזע של הנאצים מחלקת את החברה האנושית לגזעים עליונים (כשהעליון שבהם הוא הגזע הארי, עליו נמנו הגרמנים), גזעי ביניים (בהם העמים הסלאביים במזרח אירופה), וגזעים נחותים (למשל הצוענים). היהודים נחשבו לתת - גזע. מתוך כך עסקה האידאולוגיה הנאצית רבות בשמירה על טוהר הגזע, וקראה למנוע את עירובו של הגזע הארי העליון עם גזעים נחותים ממנו, כדי לא לטמא אותו ולהחלישו. מכאן, ניתן לראות כיצד תפיסה זו עיוותה את תורת דרווין על מנת להתאימה לחברה האנושית.

האידיאולוגיה הנאצית מדרגת את האנושות לשלושה גזעים עיקריים. לכל גזע מראה חיצוני קבוע, תכונות נפשיות ואינטלקטואליות (שכליות) קבועות שאי אפשר לשנותן:

 יוצרי התרבות: הגזע הארי והקרובים לו (נורדים, אנגלוסקסים). אלו הגזעים בעלי כוח יצירה, גבורה, יופי, חריצות, משמעת. מאופיין ביופי ובשלמות פנימית וחיצונית - עור בהיר, שיער בהיר ועיניים בהירות. ייעודו של גזע זה לשלוט כדי להנהיג את האנושות ולקדמה.

נושאי התרבות: גזעים אלה כגון הסלאבים אינם מסוגלים ליצור תרבות משל עצמם, אין בהם את תכונות האופי הנדרשות, אך הם יכולים ללמוד מהגזע הארי ולחקות אותו. תפקידם הוא להוות גזע עבדים עבור הארים.

הורסי תרבות: עמים נחותים בעלי תכונות שליליות שהורסים את התרבות שיוצרים בני הגזע הארי. בוגדניים, שפלים, המנסים על ידי עירוב דם להרוס את הגזע הארי. מכיוון שקיומם מהווה סכנה לעולם יש להילחם בהם ולהשמידם.

2. האנטישמיות:

האנטישמיות הנאצית נבעה מתורת הגזע והייתה אחד הרכיבים המרכזיים בתפיסת עולמם של הנאצים. הייתה זו אנטישמיות קיצונית וחסרת פשרות, שהתבססה על שנאת ישראל המסורתית, אך בעיקר על אנטישמיות מודרנית שהכתה שורשים באירופה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הנאצים אימצו את הרעיונות האנטישמיים שהיו קיימים לפני זמנם והקצינו אותם, תוך הצגת היהודים כטפילים וכאחראים לכל מה שרע ומעוות בעולם. לפי תמונת העולם שהם הציגו, היהודים היו הניגוד המוחלט של הגזע הארי. הארים הוגדרו כיוצרי תרבות, ואילו היהודים הוגדרו כהורסי תרבות. הם תוארו כיצורים לא אנושיים (דה - הומניזציה) ושטניים (דמוניזציה). הנאצים טענו כי בדומה לטפיל, היהודים אינם יכולים להתקיים בפני עצמם. לכן הם נטפלים לגזעים חזקים מהם ו-"מוצצים את דמם", עד שהם מביאים לחיסולם. היטלר ראה עצמו כנציג הגזע העליון, הממלא שליחות בהצלת העולם על ידי מיגור האיום היהודי. שכן אם הטפיל היהודי יוסיף להתקיים, בסופו של דבר העולם יחדל להתקיים.

אבל תמיד הייתה אנטישמיות אז מה חדש?

- השקפת העולם האנטישמית היא תורה מקיפה. היא לא רק על בסיס דתי או לאומי, אלא רואה ביהודי איום קיומי על החברה.

- השנאה לעם היהודי תלויה בגורם בלתי משתנה - המוצא והגזע. מכיוון שהדגש הוא על גזעים, כלומר, תכונות העוברות בירושה, גם המרת דת או אימוץ ערכי הלאום לא יעזור - התכונות 'היהודיות' תמיד יישארו.

- מכיוון שהיהודי הוא תת - אדם (דה - הומניזציה) יש להפטר ממנו סופית. המאבק נגד היהודים נתפס כמאבק "לחיים או למוות". 

- בשם האנטישמיות בגלגולה הנאצי נחקקו חוקים, היא הפכה למדיניות רשמית. השנאה אל היהודים הפכה לכלי פוליטי שנועד בתחילה לחזק את המפלגה הנאצית ובהמשך ללכד את העם הגרמני.

- היהודים הם הגורם המרכזי לעליית הקומוניזם ברוסיה - קרל מרקס.

 3. שלילת המשטרים - הדמוקרטיה והליברליזם, הסוציאליזם והקומוניזם:

הנאצים האשימו את הדמוקרטיה הליברלית בכל תחלואיה של גרמניה. הם קראו לקיים מדינה ריכוזית שאזרחיה חייבים להוכיח נאמנות מוחלטת כלפיה. הנאצים, כמו אחרים לפניהם, טענו כי גרמניה נחלשה עקב תהליכי הדמוקרטיזציה שהתפתחו בה לאחר מלחמת העולם הראשונה. הם סברו, כי הדמוקרטיה היא שלטון חלש ולא יעיל, המאפשר לבעלי כוח להתחזק ולהתעלם מרצונו של העם ומצרכי המדינה. לדעתם הדמוקרטיה מפצלת את העם לקבוצות של רוב ומיעוט ואינה מאפשרת ליצור אחדוּת לאומית, שהיא המפתח להשבת גרמניה לימי גדולתה.

הנאציזם הדגיש את קיום המעמדות ואת חוסר השוויון בין הגזעים ובין בני האדם. הנאציזם האמין במדינה סמכותית, בשלטון של קבוצה נבחרת, ולכן היטלר שלל את הרעיונות של הסוציאליזם והקומוניזם, זאת - משום שהם דגלו בשוויון חברתי - כלכלי בין בני האדם ובחברה ללא מעמדות. (הקומוניזם האמין בשוויון בין בני האדם ללא ניצול, וללא מעמדות ובהלאמת רכוש). היטלר ראה בקומוניזם אויב מושבע. הוא תיעב את הקומוניזם, כי ראה בו המצאה יהודית וגם חשש מהקומוניזם כרעיון מתחרה, שמושך אחריו רבים.

4. עקרון המנהיג:

לפי עקרון המנהיג (בגרמנית: ה-"פיהרר פרינציפ"), סמכותו של העומד בראש המדינה מבוססת על כריזמה המעניקה לו יכולת הנהגה, וכן על האמונה כי הוא מייצג את צרכיו ואת גורלו של העם הגרמני. בין המנהיג לבין העם צריכה להתקיים זיקה ללא תנאי. המנהיג צריך להפעיל סמכות מוחלטת, ואילו העם צריך להפגין משמעת ולציית ללא תנאי. במדינה הנאצית, גם בעלי התפקידים היו מחויבים לפיהרר ונדרשו אף לחשוב כמוהו.

5. מרחב מחייה והסדר החדש :

על הגרמנים להתפשט מזרחה ולהשתלט על האדמות שבשליטת הגזע הסלאבי. יש ליישב את האדמות שייכבשו במזרח בחקלאים ארים, לשעבד את בני העמים הסלאבים הנחותים ולהישמר מפני היהודים ומהורסי התרבות. 

שנאת יהודים: היהודים, אויבי האנושות, ממוקמים בתחתית המדרג של תורת הגזע. הם מנצלים את כלכלת העמים המארחים אותם, משתלטים על הפוליטיקה, מצטרפים למפלגות קומוניסטיות, מחדירים תפיסות של מוסר ליברלי ומטמאים את דמם של בני העמים האחרים. על הארים להתגונן מפני היהודים, לפני שהיהודים ישמידו את הגזע הארי ובכך לקיים 'סדר חדש'. 

6. הלאום כערך עליון - תרבות ה"פולק" (FOLK) הגרמני:

העם הגרמני ראה עצמו כמאוחד בקשר דם טהור. הגרמנים הם צאצאי השבטים הגרמנים הקדומים המהווים את הבסיס לחוזקו ועוצמתו של העם הגרמני. התרבות הגרמנית מדגישה את עליונות הגזע הארי ואת השמירה על ערכיו ההיסטוריים המסורתיים. הלאומנות הגרמנית הלכה והתעצמה בהשפעת הרעיון שבו דגל הנאציזם. על פי רעיון זה, יש להחזיר את גרמניה אל עברה ההיסטורי המפואר כבימי האימפריה הגרמנית הגדולה שהתקיימה בימי הביניים.

מעשיו של האדם הגרמני מכוונים לסיפוק צרכי הלאום ולטובתו. היחיד אינו חשוב, אלא רק במסגרת השתלבותו בכלל המדינה. המדינה מכוונת את חייו של הפרט והיא קובעת מה טוב לו ומה רצוי לו. המדינה היא מכשיר של רוח הלאום המתגלמת במנהיג.