אמירים אביב לבגרות היסטוריה

קבלת ההחלטה על השמדת כל יהודי אירופה (הפיתרון הסופי) גרמה לנאצים לחפש אתר הרג מרכזי  שיהיה יעיל יותר מהמחנות של "מבצע ריינהארד". כמו כן, חיפש הימלר (ראש ה- אס.אס.) מקום קרוב יותר למרכז יבשת אירופה, שיהיה סמוך לצמתים ראשיים של מסילות ברזל.

 

 מחנה מיידנק

נתן מענה חלקי למטרות אלה. הוא לא נמצא על צומת ראשית והיקף ההשמדה בו היה דומה לזה של מחנות מבצע  ריינהארד. הוא הוקם כמחנה ריכוז (אסירים ושבויים) ובהמשך הפך גם למחנה עבודה ומחנה השמדה באמצעות תאי גזים. החידוש המרכזי במחנה מיידנק היה העובדה שהוא נועד להשמדתם של יהודים  מכל רחבי אירופה, ולא רק מפולין.

המחנה נסגר ב-1944 אך הנאצים לא הספיקו להשמיד את ההוכחות לפשעים שבוצעו בו וחיילי הצבא הרוסי מצאו במחנה עדויות רבות למתקני ההשמדה (תאי גזים, משרפות, אפר הנרצחים). עדויות אלה קיימות עד היום וזו הסיבה שהמחנה משמש מוקד חשוב במהלך  המסעות של בני הנוער לפולין. 

 מחנה אושוויץ - בירקנאו

היה זה מחנה ההשמדה הגדול מכולם. הוא החל לפעול כבר בשנת 1940 בתור מחנה ריכוז של אסירים  פולנים ושבויים רוסים. בהוראת הימלר הורחב המחנה וחלק ממנו שנקרא -"בירקנאו" הפך למחנה  השמדה.

בשער מחנה הריכוז והעונשין התנוססה הכתובת - "העבודה משחררת".

בבירקנאו נבנו מתקני  ההשמדה שכללו תאי הגזים ומשרפות. מפקד המחנה היה רודולף הס. באושוויץ הושמדו למעלה ממיליון  יהודים ! 

הנשלחים אל המחנה היו יהודים מכל רחבי אירופה הכבושה, כולל הארצות המערביות: צרפת, בלגיה, הולנד, יוון, הונגריה, איטליה וכמובן פולין (מהגטאות). הם הגיעו אל המחנה ברכבות משא שהיו מיועדות  להובלת בקר ורבים מתו בדרך. כשהגיעו לרציף בבירקנאו, הורדו מהרכבות ועברו תהליך של סלקציה - מיון לפי מין (גברים, נשים, ילדים). הם עברו בטורים לפני רופאים של ה- אס.אס. שבדקו אותם בצורה מהירה וכללית והחליטו בהינף יד מי יחיה ומי ימות ! 

אלה שנועדו להשמדה נשלחו למקלחות, הופשטו ושיערם נגזז. המקלחות היו בעצם תאי גזים אטומים. אל התאים הוחדר גז ציקלון B) ציאניד) שבמגע עם האוויר הפך לקטלני. הקורבנות מתו בתוך  דקות! מהגופות נעקרו שיני הזהב והן הועברו אל המשרפות. את כל העבודה הנוראית הזו עשו יהודים,  תחת פיקוח של הנאצים. הם נקראו - "זונדרקומנדו" (יחידה מיוחדת).  

היהודים שלא נשלחו למוות נשלחו לעבודה במחנה. שיערם נגזז והם הולבשו בחליפות עם פסים. על היד  שלהם קועקע מספר זיהוי. הם סבלו מרעב, מקור וממחלות. חלקם ירדו במשקל וחיו במצב של "מוזלמן" (חי-מת), מעיין שלד אדם ששוקל 30 קילו !!!

האסירים באושוויץ חיו בפחד מתמיד מרצח או מסלקציה. סדר יומם היה מפרך וכלל מספר רב של טקסים מתישים ומשפילים. על הצריפים ועל העבודה השגיחו אסירים אחראים שנקראו "קאפו".  באושוויץ עבד הרופא המפלצתי - ד"ר ג'וזף מנגלה, שעשה ניסויים  אכזריים באסירים - בעיקר בנשים, בתאומים ובגמדים. בסוף המלחמה הוא הצליח לברוח לדרום אמריקה ומעולם לא נתפס.

רק בסוף 1944 ,כאשר היה ברור שהנאצים בדרך לתבוסה הורה הימלר על הפסקת ההשמדה באושוויץ ועל פירוק מתקני הרצח והעברתם לגרמניה. אסירים הוכרחו לנקות את בורות העפר ולשתול דשא מעל קברים האחים. כאשר התקרב הצבא האדום (הרוסי) למחנה הוצאו ממנו 60 אלף האסירים האחרונים בצעדות מוות לכיוון גרמניה. מחנה אושוויץ שוחרר בינואר 1945.

צפה בסרטון על תכניות הבנייה של מחנה ההשמדה אוושויץ - בירקנאו, איזו השפעה הייתה להקמת המחנה על "הפיתרון הסופי"?