מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב

רבים מהנציבים שהגיעו מרומא לשלוט ביהודה גילו העדפה ברורה לאוכלוסייה הלא-יהודית בארץ. בנוסף, הנציבים פעלו באופן שהתעלם מקשיי האוכלוסייה המקומית, דבר שהביא לתסיסה ולגילויי עוינות כלפיהם מצד תושביה היהודיים של יהודה:

• עול כלכלי כבד

הנציבים שמונו על-ידי הקיסר הרומאי לא היו ממעמד חברתי גבוה, ומשאביהם הכלכליים היו מוגבלים. כיון שמונו לנציבות לתקופה מוגבלת, רבים מהם פעלו להגדלת מקורות הכנסותיהם ככל שיתאפשר, על חשבון העמים המשועבדים. הדבר הביא לכך שהנציבים הכבידו את עול המיסים ביהודה, כך שיוכלו להכניס סכום יפה גם לכיסם-שלהם. הם גם ציוו על עריכת מפקד-אוכלוסין ומדידת קרקעות, במטרה לקבוע על-פיהם מיסוי מחדש.  דרישה זו, שנתפשה כפוגענית, יחד עם עול המיסים הכבד שהביא להגדלת הפערים החברתיים בעם, הביאו לאי-שקט בעם ולקריאות להתנגד לרומאים ביהודה.

• עושק ומעשי שחיתות

במסגרת ניסיונותיהם של הנציבים להגדיל את הכנסותיהם האישיות, הם שלחו את ידיהם גם לאוצרות בית המקדש ופגעו גם בכהונה הגדולה: לדוגמה, משרת הכוהן הגדול הפכה למשרה הנקנית בכסף, והנציבים גם דרשו כי בגדי הזהב של הכוהן הגדול יישמרו אצלם. בשלושת הרגלים דרשו הנציבים נוכחות של צבא בבית המקדש. הנציב פונטיוס פילאטוס משך כסף מאוצרות המקדש לצורך קיום עבודות ציבוריות – ועורר את התנגדות העם, שכן-   לא תיתכן הוצאת כספי קודש לצרכים חילוניים. (הנציב פילאטוס המשיך לפגוע בדת היהודית גם בכך שהכניס דגלים עם תמונות הקיסר לירושלים, הטביע מטבעות עם סמלים אליליים – האסורים על פי ההלכה היהודית) בנוסף, בסכסוכים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הנוכרית בארץ, פעמים רבות גילו הנציבים הרומאים עיוות הדין- תמיד בעד הנוכרים או הרומאים – ועוררו מרמור רב בקרב היהודים.

• פעילות נגד תנועות משיחיות ומורדים

מנהיגים של כתות ותנועות משיחיות שפעלו באותה התקופה, כמו ישוע מנצרת, או יוחנן המטביל, למשל – שהטפותיהם נטו לערער על הסדר הקיים, נחשבו למסוכנים על-ידי הנציבים הרומאים, שפעלו לנטרל את השפעתם (ישו הנוצרי נענש בצליבה, למשל). בנוסף, ברחבי הארץ פעלו יותר ויותר יהודים שסירבו לקבל את מרות הרומאים, בשל מעשי העושק הרבים וכן בשל הפגיעה בדת ובקדשי ישראל. הנציבים פעלו ללכוד את המורדים והענישו אותם קשות. רבים הוצאו להורג – דבר שהביא לכעס רב ולתסיסה באוכלוסייה היהודית.