תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

זמן הסיפור שונה מזמן המספר ולעיתים ישנו מידע שמסגיר את העובדה שהמספר חי לאחר המתואר בפסוק,

ולכן הוא יודע את העתיד להתרחש.

דוגמה: בראשית י"ג,י:  תיאור סדום כעשירה במים ובצמחייה בתוספת הערת המספר כי זה מצבה לפני שהושמדה:  "וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת ה', אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה. המספר חי לאחר שסדום הושמדה ולכן זהו אנכרוניזם, בזמן ההתרחשות של המתואר בפרק, סדום עדיין לא הושמדה, המספר לא אמור לדעת שהיא תושמד (רק בפרק י"ט).

הרקע לסיפור שמציג זמן, מקום, דמויות ובעיה שיופיעו בסיפור.

בדרך כלל תופיע בהתחלה אך לעיתים נראה משפט שהוא אקספוזיציה גם באמצע הסיפור, כדי להבהיר את ההתרחשות הבאה.

דוגמה:

א וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.  ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן.  ד דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.  ה וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.  ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.  ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם.  {פ}
ח וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף. (שמות, א', א- ח)

לפנינו זמן, מקום, דמויות ובעיה.

דוגמה 2:

יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים. (בראשית, י"ח, יא)

זוהי אקספוזיציה שמופיע בסוף הסיפור- מופיע שם כדי להסביר מדוע שרה צוחקת כשהיא שומעת שהיא צפויה ללדת בן.