מונחים ומושגים- סיפור מקראי (בראשית ושמות)
מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל
א |
---|
אקספוזיציההרקע לסיפור שמציג זמן, מקום, דמויות ובעיה שיופיעו בסיפור. בדרך כלל תופיע בהתחלה אך לעיתים נראה משפט שהוא אקספוזיציה גם באמצע הסיפור, כדי להבהיר את ההתרחשות הבאה. דוגמה: א וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.
ב רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.
ג יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן.
ד דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.
ה וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.
ו וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.
ז וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם. {פ} לפנינו זמן, מקום, דמויות ובעיה. דוגמה 2: יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים. (בראשית, י"ח, יא) זוהי אקספוזיציה שמופיע בסוף הסיפור- מופיע שם כדי להסביר מדוע שרה צוחקת כשהיא שומעת שהיא צפויה ללדת בן. | ||
ה |
---|
הדרגהמבנה ספרותי שיוצר מדרג בתוכן, מהקל לקשה ו להפך. זהו פירוט שמדרג את הפרטים המתוארים. דוגמה: וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק (בראשית, כ"ב, ב) מבנה מדורג, בדומה לניסיון הראשון: לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (י"ב, ב) | ||
כ |
---|
כינוייםשם תואר שבו דמות מהסיפור מתוארת בפיה של דמות אחרת, ומלמד את הקורא על תחושות, רגשות ועמדות של הדמות המכנה כלפי הדמות אליה הכינוי מתייחס. דוגמה: ט וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. י וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ: כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. יא וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. יב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ: כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. יג וְגַם אֶת-בֶּן-הָאָמָה, לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ: כִּי זַרְעֲךָ, הוּא. יד וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח-לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל-הָגָר שָׂם עַל-שִׁכְמָהּ, וְאֶת-הַיֶּלֶד--וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע. (בראשית, כ"א, ט- יד) לפנינו כינויים של הגר ושל ישמעאל בפי שרה, אברהם ואלוהים. מהכינויים ניתן ללמוד כיצד כל אחד מהם מתייחס להגר ולישמעאל. | ||
מ |
---|
מדרש שם | ||
מוטיב העקרהמוטיב הוא רעיון שחוזר ביצירה. במוטיב העקרה, מוצגת לפני הקורא אישה שלא יכולה להביא ילדים לעולם. בהתערבות אלוהית היא יולדת בן, ובן זה יהיה מיוחד: שופט, נביא, מנהיג או אחד מאבות האומה. דוגמה: א וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר. ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים. ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק. (בראשית, כ"א, א- ג: הולדת יצחק, אבי האומה, לשרה העקרה) דוגמה 2:
כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.
כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.
כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו,
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת
אֹתָם. בראשית, כ"ה, כא- כו, יעקה אבי האומה נולד לרבקה העקרה) | ||
מידה כנגד מידהכחומרת המעשה כך חומרת העונש. כדי לחזק את הקשר בין המעשה לבין העונש, בדרך כלל המספר ישתמש באותה מילה כדי לקשר בין החטא ובין העונש, בין הסיבה ובין התוצאה. דוגמה: ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. החטא: אכילה מעץ הדעת.
יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת,
אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה;
עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.
יז וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל
מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה
הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי
חַיֶּיךָ.
יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. העונש: הנחש יאכל עפר, האדם יאכל בעצבון. | ||
מילה מנחהמילה שחוזרת בפרק חזרה רבת משמעות, ובאה להדגיש רעיון או מסר. בדרך כלל נראה שורש של מילה בהטיות שונות ולפעמים ביטוי. דוגמה:
ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.
ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (בראשית, י"ב, ב) | ||
מספר טיפולוגיבמקרא ישנו שימוש במספרים בעלי משמעות ספרותית סמלית ולא מתמטית מדויקת. המספרים: 3, 7, 10, 12, 40 וכפולותיהם הם מספרים טיפולוגיים המסמלים קדושה או שלמות. דוגמה: א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה 127- טיפולגיה מושלמת: 12 כפול 10 ועוד 7 (זהו גם מספר המדינות עליהן מושל אחשוורוש. מקרי? I dont think so). | ||
נ |
---|
נבואה והתגשמותהלעיתים המתואר בסיפור הוא הגשמה של מידע שנמסר לדמות בנבואה. קודם תופיע הנבואה ורק לאחר מכן נראה את התגשמותה. דוגמה: ט וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם. (שמות, י"ג, ט) כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה. (בראשית, נ', כה) לפני מותו, יוסף מנבא שאלוהים יפקוד את עמו ויוציאו ממצרים, ואז יקחו את
גופתו לארץ ישראל. זה אכן קורה בעת יציאת מצרים, ואף מוזכר דבר יוסף. | ||