מונחים ומושגים- סיפור מקראי (בראשית ושמות)


עיין באגרון המונחים באמצעות מפתח זה.

מיוחד | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת | הכל

מ

מדרש שם

סיפור קצר שתפקידו להסביר מדוע נבחר שם לאדם או למקום.
דוגמה:
כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב (בראשית, כ"ה, כו)

דוגמה 2:
יג וַתִּקְרָא שֵׁם-ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵל רֳאִי:  כִּי אָמְרָה, הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי--אַחֲרֵי רֹאִי.  יד עַל-כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי--הִנֵּה בֵין-קָדֵשׁ, וּבֵין בָּרֶד. (בראשית, ט"ז, יג- יד)

מוטיב העקרה

מוטיב הוא רעיון שחוזר ביצירה.

במוטיב העקרה, מוצגת לפני הקורא אישה שלא יכולה להביא ילדים לעולם. בהתערבות אלוהית היא יולדת בן, ובן זה יהיה מיוחד: שופט, נביא, מנהיג או אחד מאבות האומה.

דוגמה:

א וַיהוָה פָּקַד אֶת-שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יְהוָה לְשָׂרָה, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.  ב וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן, לִזְקֻנָיו, לַמּוֹעֵד, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים.  ג וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה--יִצְחָק. (בראשית, כ"א, א- ג: הולדת יצחק, אבי האומה, לשרה העקרה)

דוגמה 2:

כא וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה', וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ. 

כה וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  כו וְאַחֲרֵי-כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. בראשית, כ"ה, כא- כו, יעקה אבי האומה נולד לרבקה העקרה)



מידה כנגד מידה

כחומרת המעשה כך חומרת העונש.

כדי לחזק את הקשר בין המעשה לבין העונש, בדרך כלל המספר ישתמש באותה מילה כדי לקשר בין החטא ובין העונש, בין הסיבה ובין התוצאה.

דוגמה:

ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.

החטא: אכילה מעץ הדעת.

יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶל-הַנָּחָשׁ, כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ.  

יז וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.

העונש: הנחש יאכל עפר, האדם יאכל בעצבון.

מילה מנחה

מילה שחוזרת בפרק חזרה רבת משמעות, ובאה להדגיש רעיון או מסר.

בדרך כלל נראה שורש של מילה בהטיות שונות ולפעמים ביטוי.

דוגמה:

ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה. (בראשית, י"ב, ב)


מספר טיפולוגי

במקרא ישנו שימוש במספרים בעלי משמעות ספרותית סמלית ולא מתמטית מדויקת.

המספרים: 3, 7, 10, 12, 40 וכפולותיהם הם מספרים טיפולוגיים המסמלים קדושה או שלמות.

דוגמה:

א וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה

127- טיפולגיה מושלמת: 12 כפול 10 ועוד 7

(זהו גם מספר המדינות עליהן מושל אחשוורוש. מקרי? I dont think so).