תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

אות גדולה. אות גדולה במיוחד המופיעה במספר מקומות בתנך.

סיפור שחובר כדי להסביר בדיעבד את הסיבה הראשונית לתופעות השונות במציאות, בהווה של המספר.

סימן בסיפור המעיד על זמנו המאוחר של המחבר המקראי

מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.

סיפור המסביר תופעה או נורמה חברתית בימינו