תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

לפני קריאת ההסבר, צפו במצגת שהכינו תלמידות ותלמידי יא8

א אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר:  אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ--שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד.

* במחזה- התגלות ויזואלית, חיזיון.

* אל תירא- אל תחשוש, אל תדאג.

* שכרך- רמז לשפע ולעושר שיש לאברם.

  ב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי יְהוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.  ג וַיֹּאמֶר אַבְרָם--הֵן לִי, לֹא נָתַתָּה זָרַע; וְהִנֵּה בֶן-בֵּיתִי, יוֹרֵשׁ אֹתִי.  

*ערירי- בודד, ללא ילדים, ללא בן יורש

אברם אומר שכל הרכוש שלו לא מרגיע אותו כי מי שירש אותו בסוף הוא עבדו הבכיר דמשק אליעזר. 

מה הבסיס לחשש זה?

במזרח הקדום היה מקובל שאדם ללא ילדים היה מוריש את רכושו לעבדו, ועבדו היה מתחייב לעשות שני דברים בתמורה:

1. לטפל בו כשיהיה זקן

2. לקבור אותו ולהתאבל עליו לאחר מותו.

ד וְהִנֵּה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, לֹא יִירָשְׁךָ זֶה:  כִּי-אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ.  ה וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הַבֶּט-נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים--אִם-תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ.  ו וְהֶאֱמִן, בַּיהוָה; וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ, צְדָקָה.

אלוהים מרגיע את אברם באמצעות מטאפורה- ילדיו יהיו ככוכבים- כה רבים עד כי לא ניתן יהיה לספור אותם.