תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

אברהם קיבל מה' שתי הבטחות- הבטחת הזרע (שמתחילה להתגשם עם הולדת יצחק) והבטחת הארץ. בקטע זה נלמד כיצד אברהם השיג בעלות על באר- שבע. חשוב לדעת- כיבוש עיר היא הדרך הפחות טובה להשיג בעלות על מקום, כי תהיה מחלוקת על הבעלות. רכישה של מקום היא הדרך להשיג בעלות על שטח לעולם!

כב וַיְהִי, בָּעֵת הַהִוא, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, אֶל-אַבְרָהָם לֵאמֹר:  אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה.  כג וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי עִמְּךָ, תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-גַּרְתָּה בָּהּ.  כד וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אָנֹכִי, אִשָּׁבֵעַ.

אבימלך (מלך פלישתים, לפי בראשית כ"ו) ושר הצבא שלו פִיכֹל  מציעים לאברהם ברית שלום ביניהם. הנימוק לכך: "אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה עֹשֶׂה" (כב). אבימלך מזהה אתאברהם כמי שהאלוהים איתו, אדם מצליח ומוגן. הברית שהוא מבקש לעשות עם אברהם היא ברית דורות- ברית שמחייבת גם את הדורות הבאים ולכן היא ברית עולם. אברהם נענה להזמנה לברית, אבל לפני כן, הוא רוצה להבהיר עיניין לא סגור עם עבדי אבימלך.

כה וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם, אֶת-אֲבִימֶלֶךְ, עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ.

עבדי אבימלך גזלו באר שאברהם חפר, כלומר- באר שהיתה בבעלותו! אברהם מוכיח את אבימלך, כלומר- טוען כנגדו, מאשים אותו.

כו וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ--לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה; וְגַם-אַתָּה לֹא-הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי--בִּלְתִּי הַיּוֹם.

1. ענו במחברת:

א. אבימלך מתעקש להדגיש את העובדה שגזלת הבאר לא נעשתה בידיעתו. מהם שלושת הביטויים בהם משתמש כדי להבהיר את הנקודה? מדוע עושה זאת?

כז וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ; וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם, בְּרִית.  כח וַיַּצֵּב אַבְרָהָם, אֶת-שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן--לְבַדְּהֶן.  כט וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה הֵנָּה, שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ, לְבַדָּנָה.  ל וַיֹּאמֶר--כִּי אֶת-שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי:  בַּעֲבוּר תִּהְיֶה-לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת-הַבְּאֵר הַזֹּאת.

אברהם כורת את הברית עם אבימלך, אך לא מסתפק בכך. הוא משלח שבע כבשים מהצאן שלו, מה שמעורר את הסקרנות של אבימלך ששואל: מדוע השארת שבע כבשים לבדן? אברהם אומר שהכבשים הן עדות לכך ששהבאר שייכת לאברהם, ודורש מאבימלך לקחת אותן.

מדוע אברהם לא אומר שהוא משלם בעבור הבאר שאמצעות שבע הכבשים? כי הבאר שלו, והוא לא מוכן לקנות משהו ששייך לו! לכן הכבשים הן עדות לבעלות שלו על הבאר, ולא "המטבע" שבאמצעותו הוא משלם על הבאר.

ניתן להסיק שאנשי אבימלך היו ביריונים שפשטו על מקומות והשתלטו על רכוש. תשלום לאנשים כאלה זה כמו תשלום "פרוטקשן". אברהם לא מוכן לשתף פעולה עם התנהגות ביריונית, מה שמלמד על העוצמה שלו, ועל הביטחון שלו בשם שקנה לו בקרב יושבי המקום.

לא עַל-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא--בְּאֵר שָׁבַע:  כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ, שְׁנֵיהֶם.

2. ענו במחברת:

א. מהו מדרש השם של באר שבע לפי פבוק זה? האם מדרש זה זהה למתואר בסיפור? בסס/י תשובתך על הכתוב והסבר/י.

לב וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.  לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; (=אשל- עץ מדברי) וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם.  לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים.

הבעלות על הבאר, ונטיעת עץ על הטריטוריה שהוכרה כשייכת לאברהם, מבססות את הבעלות של אברהם על המקום, וכך כמובן גם את הבעלות של צאצאיו.

זוהי התחלת ההתגשמות של הבטחת הארץ.