תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

  ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים. 

אברהם קם מוקדם בבוקר. מדוע?

א. למסע ארוך יוצאים מוקדם.

ב. להוט לבצע את מצוות האל

ג. לא ישן כל הלילה ולכן חיכה כבר לבוקר. מלמד על מצוקה רגשית.

אברהם מתארגן למסע, אך התארגנות זו מלמדת על דעתו המוסחת:

קודם הוא חובש את החמור (כלומר- מעמיס את הצרור הסגור על החמור), אחר כך מצרף את שני הנערים, כלומר- עבדים. מן הראוי שהם צריכים לחבוש את החמור. לאחר מכן מבקע עצים- מדוע לא מטיל את המשימה על הנערים? מדוע לאחר שכבר חבש את החמור? זה אומר לארוז מחדש. אין ספק כי אברהם נמצא במצב רגשי מורכב.

ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.

אברהם ויצחק צועדים במשך שלושה ימים אל היעד, ועדיין רואים את המקום מרחוק. מה המשמעות של העיכוב בביצוע הצו?

לאברהם יש זמן רב לחשוב על מה שעומד להתרחש, ואולי להתחרט. בנוסף, יצחק ואברהם במסע משותף של אב ובן, הם ודאי מתקרבים זה לזה. האם זה הופך את הצו לקשה יותר?

ה וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. 

אברהם משאיר את הנערים מאחור וממשיך בדרך עם יצחק. מדוע לדעתכם? נסחו תשובה ושלחו על פי ההנחיות שתקבלו מהמורה. (פדלט, ווטסאפ)