תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

ז וַיֹּאמֶר, אֵלָיו:  אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים--לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְרִשְׁתָּהּ. 

  ח וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?

אלוהים מציג עצמו לאברם כאלוהים אשר הוציא את אברם מאור כשדים כדי לתת לו את הארץ (חזרה על הבטחת הארץ). כיצד אברם משיב? בשאלה (או דרישה): איך אני אדע שזה באמת יקרה?

בסוף פסוק ו' היה כתוב כי אברם האמין בה': "וְהֶאֱמִן בַּיהוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", והנה עכשיו הוא מבקש הוכחה. כיצד ניתן להבין את הסתירה הזו?

א. אברם האמין בהבטחת הזרע, שהופיעה בפסוק ד: " אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, הוּא יִירָשֶׁךָ" אך מבקש הוכחה להבטחת הארץ.

ב. הבטחת הזרע היא הבטחה שתתחיל להתגשם בטווח הקרוב, אך הבטחת הארץ היא הבטחה לטווח הרחוק, הוא לא יכול לדעת מה יהיה. 

ההכנות לברית:

ברית בין בתרים היא ברית שמוכרת מהמזרח הקדום. בברית מסוג זה, יוצרים שביל מחתיכות של בעלי חיים. כל מי שמתחייב בברית עובר בשביל.זהו מעשה סמלי שאומר: אם אפר את הברית, גורלי יהיה כגורל בעלי החיים המבותרים (=חתוכים).

  ט וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל.  י וַיִּקַּח-לוֹ אֶת-כָּל-אֵלֶּה, וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ, וַיִּתֵּן אִישׁ-בִּתְרוֹ, לִקְרַאת רֵעֵהוּ; וְאֶת-הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר.  יא וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם.  יב וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל-אַבְרָם; וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו.  

עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת- עגלה בת שלוש או שלוש עגלות. אותו דבר עם העז ועם האיל.

הנבואה:

יג וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  יד וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.  טו וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:  תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.  טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. 

נבואה על צאצאי אברם: יהיו עבדים בארץ זרה במשך 400 שנה! אבל בסוף העם המשעבד יענש וצאצאי אברם יצאו משם ברכוש גדול.

כמובן שזוהי נבואה על שיעבוד בני ישראל במצרים, המכות ויציאת מצרים.

למה חשוב לציינה כאן? כי זהו סעיף העוסק בעיכוב בהסכם. אם זה היה בחוזה מהיום, היתה לפני המשפט הזה כוכבית, והוא היה כתוב באותיות קטנות. 

טז וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה:  כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה. - משפט זה מסביר מדוע יקח כל כך הרבה זמן עד שצאצאי אברם יקבלו את הארץ. בארץ ישראל יושבים עמי כנען, המכונים "האמורי". כאלוהי הצדק, חשוב לאלוהים שהאמורי יאבדו את הארץ רק כאשר יגיע להם לאבד את הארץ. אז מה התוכנית? ניתן להם לשבת בארץ 400 שנה, הם יצברו חטאים, יצברו ויצברו, ואז כשמכסת החטאים תגיע למקסימום- נעיף אותם!

ההתגלות

  יז וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. 

מי שעובר בין הבתרים, הוא זה שמתחייב בברית. מי עובר? תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה. אלוהים עובר בין הבתרים כי הוא היחיד שמתחייב בברית זו, כלפי אברם.

  יח בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.  יט אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת, הַקַּדְמֹנִי.  כ וְאֶת-הַחִתִּי וְאֶת-הַפְּרִזִּי, וְאֶת-הָרְפָאִים.  כא וְאֶת-הָאֱמֹרִי, וְאֶת-הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת-הַגִּרְגָּשִׁי, וְאֶת-הַיְבוּסִי.