מיתוסים - סיפורים על מעשי האלים בימי קדם
קצת על מיתוסים:
סיפורים על ראשית ועל עלילות קדם קיימים בכל העמים ובכל התרבויות.
כשזה לא מופיע בתנ"ך, אנחנו קוראים לזה "מיתוס".
מיתוס- סיפור עם, בדרך כלל קדום, שיש לו חשיבות לתרבות ולקהילה. לעיתים יככבו בו אלים ויצורים על- אנושיים.
סיפורים מיתולוגיים, על עלילות האלים, רווחו בעולם כולו – במסופוטמיה (חבל ארץ)(מיתוסים שומריים ובבליים), בכנען (במיוחד שירת העלילה באוגרית), במצרים, ביוון, במזרח הרחוק.
קיים דמיון רב בין סיפורי האלים של העמים השונים, אך ניכר ביניהם גם שוני רב.
המיתוסים עוסקים במוצא האלים ולידתם, אהבותיהם וזיווגיהם, מלחמותיהם, מעשי גבורתם והיצירות שיצרו; איך נוצר העולם, כיצד נברא האדם, איך החלו תופעות טבע מסויימות ומהו מקורם של מנהגים מסויימים ועוד.
המיתוס מביא הסבר לסביבה בה מצוי האדם: הטבע, שלטון האלים, מנהגי החברה.
המיתוס מתאר את האלים כבני אדם במעשיהם ובמחשבותיהם – התיאורים הם אנושיים-פיסיים, והאיפיונים טבעיים.
במקרא מצויים שרידי מיתוסים הדומים למיתוסים שרווחו בעמים ובתרבויות שבקרבם חי עם-ישראל בתקופות קדומות:
בסיפור בריאת העולם שבתורה (בראשית א), בסיפור גן עדן (בראשית ב-ג), בסיפור המבול (בראשית ו-ח) וכד' ישנם רמזים מיתולוגיים רבים, ויש להם מקבילות ספרותיות בספרות העולם הקדום.
המקרא מבטא את התפיסה המונותאיסטית: אל אחד ויחיד.
לכן לא ייתכנו בו סיפורים מיתולוגיים.
אפשר לראות שבמקומות מסויימים מתווכח המקרא עם ההזכרות המיתולוגיות ושולל אותן.
למשל: האמונה שהתנין הוא אל, אך ה' הוא זה שברא את התנין - מתפלסף עם האמונה הזו ושולל את קיומו של האל הזה.
גם לבבלים היה סיפור בריאה - אנומה אליש
מוזמנים לצפות