תנ"ך אורט יד לבוביץ' תשפ"א

הסיפור המופלא על יוסף ומשפחתו זוכה לטוויסטים רבים. עד עכשיו הוא נזרק לבור הופך לבוס הגדול של משפחת פוטיפר, הואשם באונס ללא שום אשמה, בעקבות אישום כוזב זה נזרק לבית הסוהר, והופך לאחראי על אסירי המלך, פירש חלומות ,נשכח למשך שנתיים עד שחלום אחד, ליתר דיוק שניים, של המלך פרעה הופך אותו למשנה למלך, והוא זכה לשם חדש, למעמד, לאישה, ואפילו לשני ילדים, אבל אף אחד … אף אחד... לא היה מוכן למה שעומד להתרחש בפרק שלפנינו.

שבע השנים הרעות מגיעות והן פוגעות בכל המזרח הקדם ולא רק במצרים, והרעב בארץ כנען קשה מאוד. יעקב שמע כי במצרים יש שבר (תבואה למכירה) ושולח את בניו למצרים לקנות מהמשביר אוכל לכולם. נשמע סבבה, עד שהמגיעים לפיל שבאוהל (בחדר) את מי לא שולחים?
"וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן-יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.(פס' ד) לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שיעקב והאחים עדיין בטראומה ואין שום מצב ששולחים את הבן הקטן, שלא יסיים כמו אח שלו יוסף.

והם יוצאים לדרך, האחים, ומגיעים למצרים. הסופר המקראי מזכיר לנו שבמידה וחס וחלילה שכחנו שהמשביר הוא לא אחר מאשר יוסף. "וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם" (פס' ז) וזה הזמן להנות קצת מהמעמד "וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם" כלומר, יוסף מחליט "לשחק" קצת עם האחים, הוא יודע משהו שהם לא יודעים.

יוסף מתחקר אותם ושואל מאיפה הם מגיעים, והאחים אומרים מארץ כנען, באנו לקנות אוכל.
שוב, הסופר מציין שיוסף מכיר את האחים. אפשר לומר שיש לנו את הפיצוח לשאלה מהי המילה המנחה בפרק.
יוסף זוכר "אֵת הַחֲלֹמוֹת, אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם" וטוען שהם "מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת-עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם." (פס' ט) ואתם/ן יודעים/ות מה עושים לבוגדים במזרח התיכון נכון?
האחים מתגוננים, מה פתאום?! אנחנו רק באנו לקנות אוכל, נשבעים באבא, ובכל האחים. אך יוסף לא מוותר וממשיך להתעקש כי את ערוות הארץ באתם לראות, והם, כמו כל מתמודד שני במאסטר שף, מנסים לפנות לרגש של השופט:"וַיֹּאמְרוּ, שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם, וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ."(פס' יג) כלומר, אנחנו משפחה שעברה טרגדיה, אנחנו בתכלס שניים עשר אחים, אבל פה אנחנו עשרה, אחד קטן אצל אבא שלו ואחד,אללה ירחמו איננו. 

הם כנראה לא פנו לשופט הנכון, ויוסף לא מוותר וממשיך לטעון בכל תוקף: מרגלים!!

יוסף מאפשר להם דרך מילוט, הוא אומר להם כך:"בְּזֹאת, תִּבָּחֵנוּ: חֵי פַרְעֹה אִם-תֵּצְאוּ מִזֶּה, כִּי אִם-בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה. שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד, וְיִקַּח אֶת-אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ, וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם; וְאִם-לֹא--חֵי פַרְעֹה, כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.  (פס' טו-טז) 

בעצם, יוסף די מתוחכם, הוא מבקש לראות את אחיו הקטן, זה מאמו האהובה רחל, ועל הדרך מעניש את אחד האחים, שייאלץ להישאר, ובכלל מה אכפת לו, שלושה ימים הם יושבים בבית הסוהר, או בשמו האחר בור, אולי הבור הזה שהוא עצמו חווה.

עוברים שלושה ימים ויוסף חוזר על הדרישה, אתם חוזרים הביתה מביאים את אחיכם הקטן משאירים לי ערבון אח אחד, ובמידה והסיפור שלכם אמיתי לא אהרוג אתכם. 

האחים, לא מאמינים שזה קורה להם, אבל הם יודעים למה כל זה קורה "יֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת. (פס' כא) רגשות האשמה משחקים פה תפקיד, אנחנו מקבלים את זה עכשיו בגלל אח שלנו, שלא שמענו לתחנונים שלו.

ראובן מוכיח את תפקידו כ...פולני ואומר "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל-תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד--וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם-דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ." (פס'כב) בתרגום פולני-כנעני זה האמא של "אמרתי לכם". ויוסף, הוא שומע את הכל ולא מגיב... טוב, כמעט לא מגיב, "וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְּ" (פס' כד), הוא בוכה ואז " וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת-שִׁמְעוֹן, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם." (שם)  

למה שמעון? 

רש"י אומר כי שמעון הוא זה שזרק אותו לבור ורשב"ם אומר שיוסף הפריד בין שמעון ולוי, שלא יעשו טריקים או שטיקים, כמו שעשו בשכם (אבל זה לסיפור אחר שלא בתכנית הלימוד).
וזהו? לא ממש! הוא שולח אנשים שישימו בשקים שלהם את התבואה, ובנוסף להחזיר להם את הכסף.
טוב לב? לא ממש, אבל אנחנו נרחיב על זה בהמשך.
האחים עוזבים, יש שיאמרו בורחים מהארמון, ובדרכם חזרה לכנען. בדרך אחד האחים "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת-שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ--בַּמָּלוֹן; וַיַּרְא, אֶת-כַּסְפּוֹ, וְהִנֵּה-הוּא, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" (פס' כז)

מי זה האחד? לפי רש"י ורד"ק זהו לוי שנשאר לבד ללא אחיו, שמעון, ואילו ראב"ע  טוען  שזהו ראובן הבכור.

כולם יחד "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו לֵאמֹר, מַה-זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים, לָנוּ." (פס' כח) כל האחים בפאניקה, הם יודעים שזה עוד יעלה להם.

האחים מגיעים לאבא יעקב ומספרים לו את כל מה שהתרחש במצרים, כיצד הוא טען שהם מרגלים מה הם אמרו ומה הוא ענה. הם מזכירים שהם אמרו שהם שניים עשר אחים ורק כאשר הצעיר, כלומר בנימין, יגיע למצרים ידע האיש כי הם אינם מרגלים. הם מסבירים לאביהם כי הם יוכלו לחזור ולקנות אוכל במצרים רק במידה ויגיעו כל החבר'ה ומקנחים בסיפור הכסף שלא נלקח.

יעקב כועס, אולי מאוכז, ואומר להם "אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה". (פס לו) איזה עוד צרות אתם תביאו עליי? את יוסף, לפני שנים איבדתי, ועכשיו את שמעון, ואתם רוצים גם את בנימין???

ראובן מנסה להראות מנהיגות, אבל כרגיל, יוצא לו עקום "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.(פס' לז)
ראובן מציע, אחרי שיעקב אומר שהוא לא רוצה יותר צרות, שהוא מוכן שסבא יעקב יהרוג את שני בניו, במידה ולא יחזיר את בנימין חזרה הביתה. יעקב לא מוכן. אפשר לדמיין מה הוא מרגיש, ועונה בתקיפות "וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ. (פס' לח)
 במילים פשוטות, אין שום מצב, נקודה.

סוף פסוק? לא אבל כל זאת ועוד בפרק הבא...

שימו לב ל…:

• יוסף אומנם במקום אחר בחיים שלו, אבל הוא לא שוכח, ותאמינו לי, גם אביו והאחים לא שוכחים.

• יוסף מזהה אותם מייד, אבל הוא רוצה להעביר אותם שיעור. ההיכרות הזו מנוצלת עד תום.

• ראובן אומנם הבכור, אבל אף אחד לא סופר אותו. לא האחים, ובטח שלא אביו (רוצים הוכחה חפשו פירוש רש"י לפס' לז)

• בפרק שלנו אנחנו מגלים עוד פרט אחד על יוסף, שבעת השלכתו לבור הוא מתחנן על נפשו, אבל אף אחד לא מקשיב.