אמירים נאציזם, מלחמת העולם השנייה והשואה. חלק ראשון: 1933-1939

מייד עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בינואר 1933 היא החלה בבניית המשטר הנאצי ובביסוסו, כלומר גרמניה הופכת ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה (תהליך הנאציפיקציה).התהליך לביצוע היה "ההאחדה" (תיאום- ובגרמנית "גלייכשלטונג") שמשמעותו: תיאום בין המפלגה לבין העם במטרה שכל הארגונים לסוגיהם השונים יהיו כפופים להיטלר ולמפלגה הנאצית ויפעלו על פי האידיאולוגיה הנאצית.
הצעדים העיקריים בתהליך זה היו:

1.     שריפת הרייכסטאג (פברואר 1933)- היטלר האשים בכך את הקומוניסטים וניצל את האירוע לפגוע ביריביו. הנשיא חתם על צו לפיזור הרייכסטאג והעניק להיטלר את הסמכות להוציא צווי חירום.

2.     "חוק ההסמכה" (מרס 1933) – הרייכסטאג שנפתח מחדש אישר את סמכות הממשלה בראשות הקאנצלר (היטלר) לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג כולל חוקים הנוגדים לחוקה, מה שביטל למעשה את חוקת ויימאר.

3.     חיסול המפלגות: העברת החוק שהמפלגה הנאצית היא המפלגה החוקית היחידה ואיסור קיומן של מפלגות אחרות (יולי 1933).

4.     פירוק האיגודים המקצועיים והחרמת רכושם ובמקומם הוקם גוף אחד חדש בשם: "חזית העבודה הגרמנית".

5.     "ליל הסכינים הארוכות" (יוני 1934) - זהו צעד נוסף לביסוס שלטונו של היטלר. מדובר באירוע של רצח הצמרת של ארגון ה- s.a. ביזמתו של היטלר, כיוון שראה בהם סיכון. כך הוא קיווה להבטיח את הנאמנות של הצבא, להביא לחיזוק ארגון ה s.s. ולהרתיע את מתנגדיו.

6.     איחוד משרת הקאנצלר והנשיא (אוגוסט 1934)– בעקבות מותו של הנשיא הינדנבורג, היטלר הפך לראש המדינה, ראש הצבא וראש המפלגה וכונה "הפיהרר".

7.     הפעלת תכניות כלכליות חדשות : "תכניות ארבע השנים" (ב-1933 וב-1936) שנועדו לחזק את גרמניה מבחינה כלכלית ומבחינה צבאית. במסגרתן הממשלה יזמה עבודות ציבוריות בהיקף גדול ובכך פתרו את בעיית האבטלה, פותחה תעשיה צבאית, דלק ומחצבים.

8.     הקמת מנגנוני טרור למניעת כל התנגדות למשטר הנאצי כמו:

-         הגסטאפו: משטרה חשאית

-         s.s.: יחידות המשמר שתפקידן לשמור על בטחון המדינה ומנהיגיה.

-         מחנות ריכוז: מחנות עבודה למתנגדי המשטר בשלב הראשון.

חלק בלתי נפרד מביסוס המדיניות הנאצית בגרמניה היו הצעדים החוקיים והמעשיים שהכבידו על חיי היהודים, שבאו כחלק מיישום האידיאולוגיה הגזענית.