כוזרי פרק א- מקור
|
פתיחה הרקע לספר "הכוזרי" וחלומו של מלך "כוזר". שָׁאֹל שַׁאֲלוּנִי לַטְּעָנוֹת וְלַתְּשׁוּבוֹת אֲשֶׁר אִתִּי נֶגֶד טַעֲנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַחוֹלְקִים עַל דָּתֵנוּ: מִבֵּין הַנִּמְשָׁכִים אַחַר הַפִילוֹסוֹפְיָה, וּמִבֵּין מַאֲמִינֵי דָּתוֹת אֲחֵרוֹת, וּמִבֵּין הַמִּינִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִזְכַּרְתִּי מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לִפְנֵי זְמַן מַה – טְעָנוֹת שֶׁטָּעַן הֶחָבֵר, לִפְנֵי כְּאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, בִּפְנֵי מֶלֶךְ הַכּוּזָרִים, טְעָנוֹת אֲשֶׁר עַל פִּיהֶן קִבֵּל הַמֶּלֶךְ אֶת דַּת הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ שֶׁהַדָּבָר מְפֻרְסָם וּכְמוֹ שֶׁהֻזְכַּר בְּסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים. מֶלֶךְ זֶה – מְסֻפָּר שָׁם – נִשְׁנָה אֵלָיו חֲלוֹם אֶחָד פְּעָמִים רַבּוֹת. בַּחֲלוֹמוֹ וְהִנֵּה מַלְאָךְ מְדַבֵּר אֵלָיו וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהַּ, אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינוֹ רָצוּי". וְהַמֶּלֶךְ הָיָה זָהִיר מְאוֹד בְּמִצְווֹת דַּת הַכּוּזָרִים, עַד שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בַּהֵיכָל אֲשֶׁר לָהֶם וּמַקְרִיב קָרְבָּנוֹת בְּלֵב שָׁלֵם. אוּלָם עִם כָּל אֲשֶׁר הוֹסִיף לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת הָהֵן הָיָה הַמַּלְאָךְ נִרְאֶה אֵלָיו לַיְלָה לַיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: "כַּוָּנָתְךָ רְצוּיָה, אֲבָל מַעַשְׂךָ אֵינוֹ רָצוּי". דָּבָר זֶה גָּרַם לוֹ לְמֶלֶךְ הַכּוּזָרִים לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר בִּדְבַר הָאֱמוּנוֹת וְהַדֵּעוֹת, וְסוֹף דָּבָר הִתְיַהֵד הוּא וְעַם רַב מִן הַכּוּזָרִים אִתּוֹ. וְהִנֵּה רַבּוֹת מִטַּעֲנוֹת הֶחָבֵר הָיוּ לִי לְקוֹרַת רוּחַ בִּהְיוֹתָן מַסְכִּימוֹת עִם דַּעְתִּי, וָאוֹמַר: רָאוּי הַדָּבָר כִּי אֶכְתֹּב אֶת הַטְּעָנוֹת הָהֵן כַּאֲשֶׁר נִתְגַּלְגְּלוּ, "וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ". מְסַפְּרִים כִּי מִשֶּׁנִּגְלָה לוֹ לְמֶלֶךְ הַכּוּזָרִים בַּחֲלוֹם כִּי כַּוָּנָתוֹ רְצוּיָה בְּעֵינֵי הָאֱלֹהַּ אַךְ מַעֲשֵׂהוּ אֵינוֹ רָצוּי, וְאַף נִצְטַוָּה בַּחֲלוֹמוֹ זֶה לְבַקֵּשׁ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָצוּי בְּעֵינֵי הָאֱלֹהַּ, פָּנָה בָּרִאשׁוֹנָה אֶל פִילוֹסוֹף אֶחָד וַיִּשְׁאֲלֵהוּ לְהַאֲמָנָתוֹ. יסודות השקפת הפילוסוף. (א) אמר לו הפילוסוף: הָאֱלֹהַּ אֵין לְפָנָיו לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה, כִּי הוּא ית' מְרוֹמָם מֵעַל כָּל רָצוֹן וְכַוָּנָה, שֶׁהֲרֵי הַכַּוָּנָה מוֹרָה עַל הֱיוֹת הַמְּכַוֵּן חָפֵץ בְּדָבָר הֶחָסֵר לוֹ וְרַק בְּבוֹא חֶפְצוֹ יַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת, וְכָל עוֹד לֹא יָבוֹא זֶה – הַחִסָּרוֹן בְּעֵינוֹ עוֹמֵד. וְכֵן מְרוֹמָם הוּא הָאֱלֹהַּ, לְדַעַת הַפִילוֹסוֹפִים, מֵעַל יְדִיעַת הַפְּרָטִים, כִּי הַפְּרָטִים מִשְׁתַּנִּים מֵרֶגַע לְרֶגַע, אוּלָם בִּידִיעַת הָאֱלֹהַּ לֹא יִתָּכֵן כָּל שִׁנּוּי. נִמְצָא שֶׁאֵין הָאֱלֹהַּ מַכִּיר אוֹתְךָ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתְךָ וּמַעֲשֶׂיךָ, וְכָל שֶׁכֵּן אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתְךָ וְלֹא רוֹאֶה תְּנוּעוֹתֶיךָ. וְאִם אָמְנָם יֹאמְרוּ הַפִילוֹסוֹפִים כִּי הָאֱלֹהַּ בְּרַאֲךָ – אֵין מַאֲמָרָם זֶה כִּי אִם עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁאָלָה: כִּי הָאֱלֹהַּ הוּא אָמְנָם עִלַּת הָעִלּוֹת בְּהִתְהַוּוּת כָּל נִבְרָא, אַךְ הַנִּבְרָא לֹא בְּכַוָּנָה מֵאֵת הָאֱלֹהַּ נִתְהַוָּה. וּמֵעוֹלָם לֹא בָּרָא הָאֱלֹהַּ אָדָם, כִּי הָעוֹלָם קַדְמוֹן; וּמֵאָז מֵעוֹלָם נוֹלַד כָּל אָדָם מֵאָדָם שֶׁקָּדַם לוֹ, וְהֻרְכְּבוּ בּוֹ: צוּרוֹת וּתְכוּנוֹת מִזְגִּיּוֹת וּמִדּוֹת מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ וּמִשְּׁאָר קְרוֹבָיו, וְאֵיכֻיּוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאַקְלִים וּבְאֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת, בַּמְּזוֹנוֹת וּבַמַּיִם, וּבְכֹחוֹת הַגַּלְגַּלִּים וּקְבוּצוֹת הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת כְּפִי מַעֲמָדָם בַּמַּעֲרָכָה... ...וְכַאֲשֶׁר תַּגִּיעַ מַחְשַׁבְתְּךָ לָאֱמוּנָה הַזֹּאת, אַל תָּחוּשׁ בְּאֵיזֶה מִין מִמִּינֵי הָעֲבוֹדָה אַתָּה עוֹבֵד לָאֱלֹהַּ אוֹ אֵיךְ תִּתְפַּלֵּל וְאֵיךְ תְּשַׁבַּח, בְּאֵיזֶה דִּבּוּר, וּבְאֵיזוֹ לָשׁוֹן וּבְאֵילוּ מַעֲשִׂים; וְאִם תִּרְצֶה – בְּדֵה לְךָ דָּת לְשֵׁם הָעֲבוֹדָה וְהַהַעֲרָצָה וְהַשִּׁבּוּחַ וּלְמַעַן הִתְנַהֲגוּתְךָ אִתָּהּ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהַנְהָגַת בֵּיתְךָ וּבְנֵי אַרְצְךָ בָּהֶן, אִם מְקֻבָּל אַתָּה עֲלֵיהֶם, אוֹ קַח לְךָ לְדָת אֶת אַחַת הַחֻקּוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁהֻנְּחוּ עַל יְדֵי הַפִילוֹסוֹפִים בְּחִבּוּרֵיהֶם, וְשִׂים מְגַמָּתְךָ וְכַוָּנָתְךָ – זִכּוּךְ נַפְשְׁךָ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר! אַחֲרֵי הַשִּׂיגְךָ אֶת הַיְּדִיעָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַדְּבָרִים לְפִי אֲמִתָּתָם – בַּקֵּשׁ לְךָ זֹךְ הַלֵּב כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכַל, וְאָז תַּגִּיעַ אֶל מְבֻקָּשְׁךָ, שֶׁהוּא: הַהִדַּבְּקוּת בָּרוּחָנִי הַהוּא – זֹאת אוֹמֶרֶת: בַּשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל; וְאָז יִתָּכֵן כִּי הָרוּחָנִי הַהוּא יְנַבֵּא אוֹתְךָ וְיוֹדִיעֲךָ תַּעֲלוּמוֹת עַל יְדֵי חֲלוֹמוֹת אֲמִתִּיִּים וְצִיּוּרֵי דִּמְיוֹן נְכוֹנִים.
דחיית השקפת הפילוסוף ע"י מלך כוזר. (ב) אמר לו הכוזרי: רוֹאֶה אֲנִי דְּבָרֶיךָ נְכוֹחִים, אֲבָל אֵינָם נְאוֹתִים לְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ. שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי נַפְשִׁי זַכָּה וְכָל רְצוֹנִי לְהָפִיק רָצוֹן מֵהָאֱלֹהַּ, וּבְכָל זֹאת הֲלֹא הֻגַּד לִי כִּי מַעֲשִׂי אֵינוֹ רָצוּי, אִם כִּי כַּוָּנָתִי רְצוּיָה, יֵשׁ, אֵפוֹא, בְּלֹא סָפֵק, מַעֲשֶׂה הָרָצוּי מִצַּד עַצְמוֹ, לֹא מִצַּד כַּוָּנַת עוֹשֵׂהוּ. כִּי אִם לֹא כֵן, מַה לַנּוֹצְרִים וְלַמֻּסְלְמִים, אֲשֶׁר חָלְקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הָעוֹלָם הַמְּיֻשָּׁב, נִלְחָמִים זֶה בְּזֶה, אִם כִּי כָּל אֶחָד מֵהֶם עָבַד אֶת הָאֱלֹהַּ מִתּוֹךְ כַּוָּנָה זַכָּה וְנָהַג נְזִירוּת וּפְרִישׁוּת וְצָם וְהִתְפַּלֵּל, וְיָצָא לַמַּעֲרָכָה בִּמְגַמָּה לַהֲרֹג אֶת חֲבֵרוֹ, בְּהַאֲמִינוֹ כִּי יֵשׁ בְּזֶה צִדְקוּת גְּדוֹלָה וְהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱלֹהַּ, וּבְהִלָּחֲמָם זֶה בְּזֶה מַאֲמִין כָּל אֶחָד מֵהֶם כִּי בְּמוֹתוֹ יִזְכֶּה לְגַן עֵדֶן? – וַהֲלֹא הַצְדָּקַת שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד נִמְנַעַת אֵצֶל הַשֵּׂכֶל...
(ד) אַחֲרֵי כֵן אָמַר הַכּוּזָרִי בְּלִבּוֹ: אֶשְׁאַל אֶת הַנּוֹצְרִים וְאֶת הַמַּסְלִימִים, כִּי בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי הַדָּתוֹת הָאֵלֶּה נִמְצָא, בְּלֹא סָפֵק, הַמַּעֲשֶׂה הָרָצוּי; אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים, דַּי לִי בְּמַה שֶׁנִּרְאֶה לְעֵין כֹּל מֵהֱיוֹתָם נְתוּנִים בְּשֵׁפֶל, מְעוּטֵי מִסְפָּר וּשְׂנוּאִים עַל הַכֹּל.
יסודות השקפת הנצרות. אָז קָרָא לְאֶחָד מֵחַכְמֵי הַנּוֹצְרִים וַיִּשְׁאֲלֵהוּ לְתוֹרָתוֹ וּלְמַעֲשֵׂהוּ, וַיַּעֲנֵהוּ הַלָּז וַיֹּאמֶר לוֹ: אֲנִי מַאֲמִין כִּי כָּל הַנִּמְצָאִים נִבְרָאִים וְכִי קַדְמוֹן רַק הַבּוֹרֵא ית', אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּשִׁשָּׁה יָמִים. וְכֵן מַאֲמִין אֲנִי כִּי כָּל הָאֲנָשִׁים מִצֶּאֱצָאֵי אָדָם הֵם (וְאַחֲרֵי כֵן מִצֶּאֱצָאֵי נֹחַ), וְאִלּוּ הֵם מִתְיַחֲשִׂים כֻּלָּם. מַאֲמִין אֲנִי כִּי הָאֱלֹהַּ מַשְׁגִּיחַ עַל הַנִּבְרָאִים וּמִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם, כִּי יֵשׁ לְפָנָיו כַּעַס וְרָצוֹן וְרַחֲמִים, וְכִי מְדַבֵּר הוּא אֶל נְבִיאָיו וְאֶל חֲסִידָיו בְּהֵרָאוֹתוֹ וּבְהִגָּלוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, וְכִי הוּא שֹׁכֵן כָּבוֹד בְּקֶרֶב צִבּוּר אֶחָד אֲשֶׁר בּוֹ בָּחַר; כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר! מַאֲמִין אֲנִי בְּכָל מַה שֶׁסִּפֵּר עַל כָּל אֵלֶּה בַּתּוֹרָה וּבְסִפְרֵי דִּבְרֵי הַיָּמִים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן לְכַפֵּר בַּאֲמִתָּתָם, כִּי מְפַרְסְמִים הָיוּ וְהִתְמִידוּ זְמַן רַב וְנִגְלוּ בַּהֲמוֹנִים גְּדוֹלִים. אוּלָם בְּסוֹף דִּבְרֵי יְמֵיהֶם, בְּדוֹר אַחֲרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נִתְגַּשְּׁמָה הָאֱלֹהוּת וְהָיְתָה לְעֻבָּר בְּגוּף שֶׁל בְּתוּלָה מִמִּשְׁפָּחָה רָמָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִיא יְלָדַתּוּ: אֱנוֹשִׁי בַּנִּגְלֶה וֶאֱלֹהִי בַּנִסְתָּר, נָבִיא שָׁלוּחַ בַּנִּגְלֶה וֶאֱלֹהַּ שׁוֹלֵחַ נְבִיאִים בַּנִסְתָּר, וְהוּא הַמָּשִׁיחַ, הַנִּקְרָא אֶצְלֵנוּ בֵּן הָאֱלֹהִים, וְהוּא הָאָב וְהוּא הַבֵּן וְהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְיַחֲדֵי הָאֱלֹהַּ בֶּאֱמֶת, אִם כִּי בִּלְשׁוֹנֵנוּ מוֹפִיעַ הַשִּׁלּוּשׁ. וְהִנְנוּ מַאֲמִינִים כִּי מָשִׁיחַ זֶה שֹׁכֵן כָּבוֹד בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁדָּבַק בָּהֶם הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי עַד אוֹתָהּ שָׁעָה לְלֹא הֶפְסֵק. אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר מָרוּ הֲמוֹנֵיהֶם בְּמָשִׁיחַ זֶה, וּצְלָבוּהוּ, הִתְחִיל הַקֶּצֶף הָאֱלֹהִי נִתָּךְ עַל הֲמוֹנָם, וְהָרָצוֹן הָאֱלֹהִי הִתְחִיל שׁוֹרֶה עַל הַיְּחִידִים אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחַר הַמָּשִׁיחַ, וְאַחֲרֵי כֵן עַל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵי הַיְּחִידִים הָהֵם. וַאֲנַחְנוּ הִנְנוּ מִן הָאֻמּוֹת הָהֵן, וְאִם אָמְנָם אֵין אָנוּ מִזֶרַע בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּיִים אָנוּ יוֹתֵר מֵהֶם לְהִקָּרֵא <<בְּנֵי יִשְׂרָאֵל>>, כִּי אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחַר הַמָּשִׁיחַ וְאַחֲרֵי שְׁלִיחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר בְּמִסְפָּר, שֶׁכֵּן בָּאוּ הֵם בִּמְקוֹם הַשְּׁבָטִים...
דחיית השקפת הנצרות ע"י מלך כוזר. (ה) אמר לו הכוזרי: דָּת כָּזֹאת אֵינָהּ מְנִיחָה מָקוֹם לְהִגָּיוֹן, גְּדוֹלָה מִזֹּאת! הַהִגָּיוֹן מַרְחִיק רֹב הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ, אוּלָם לְאַחַר שֶׁנִּתְאַמֵּת דָּבָר לָאָדָם עַל פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם וּבַנִּסָּיוֹן, עַד אֲשֶׁר יַאֲמִין בּוֹ כָּל הַלֵּב וְלֹא יִמְצָא מוֹצָא כִּי אִם לְהַאֲמִין בַּדָּבָר אֲשֶׁר נִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ, יַמְצִיא תַּחְבּוּלָה דַּקָּה נֶגֶד הַהֶקֵּשׁ הַהֶגְיוֹנִי לְמַעַן יְקָרֵב אֶת הָרָחוֹק הַהוּא. הֵן כָּכָה יַעֲשׂוּ גַּם חַכְמֵי הַטֶּבַע בַּכֹּחוֹת הַמֻּפְלָאִים הַנִּגְלִים לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, כֹּחוֹת אֲשֶׁר אִלּוּ סִפַּר עֲלֵיהֶם לַחֲכָמִים הָאֵלֶּה לִפְנֵי שֶׁרָאוּם בְּעֵינֵיהֶם הָיוּ כּוֹפְרִים בִּמְצִיאוּתָם, אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאוּם יִתְחַכְּמוּ וְיִמְצְאוּ לָהֶם סִבּוֹת, אִם בְּמַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים אוֹ בְּקֶרֶב הָרוּחָנִיִּים, וְלֹא יִדְחוּ אֶת אֲשֶׁר רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם. אֲבָל אֲנִי אֵינִי מוֹצֵא דַּעְתִּי נוֹטָה לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כַּאֲמִתִּיִּים, כִּי חֲדָשִׁים הֵם בְּעֵינַי וְלֹא גָּדַלְתִּי עֲלֵיהֶם, עָלַי מוּטֶלֶת אֵפוֹא הַחוֹבָה לַחְקֹר אֶת הַדָּבָר עַד תַּכְלִיתוֹ.
עקרונות הדת המוסלמית. אָז קָרָא הַכּוּזָרִי לְחָכָם מֵחַכְמֵי הָאִיסְלָם וַיִּשְׁאֲלֵהוּ לְתוֹרָתוֹ וּלְמַעֲשֵׂהוּ. אָמַר לוֹ הֶחָכָם הַמֻּסְלְמִי: אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּאַחְדוּת הָאֱלֹהַּ וּבְקַדְמוּתוֹ, בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּבְהִתְיַחֲסוּת כָּל הָאֲנָשִׁים אֶל אָדָם וְאֶל נֹחַ. אוּלָם מַרְחִיקִים אָנוּ אֶת הַהַגְשָׁמָה מֵאֵת הָאֱלֹהַּ לְגַמְרֵי, וְאִם יִמָּצֵא דְּבַר מַה מִזֶּה בִּלְשׁוֹן הַקּוּרְאָן, נְפָרְשֵׁהוּ וְנֹאמַר כִּי הוּא עַל דֶּרֶךְ הַהַעֲבָרָה וְהַקֵּרוּב אֶל דַּעַת בְּנֵי אָדָם. מִלְּבַד זֶה אָנוּ טוֹעֲנִים כִּי סִפְרֵנוּ הוּא דְּבַר הָאֱלֹהִים: סֵפֶר זֶה דָּבָר פֶּלֶא הוּא, הַמְּחַיְּבֵנוּ לְקַבְּלוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, כִּי אֵין אָדָם בָּעוֹלָם יָכוֹל לְחַבֵּר כַּסֵּפֶר הַזֶּה, אַף לֹא פָּסוּק אֶחָד מִפְּסוּקָיו. נְבִיאֵנוּ הוּא חוֹתֵם הַנְּבִיאִים וְהוּא מְבַטֵּל כָּל תּוֹרָה שֶׁקָּדְמָה לוֹ וְקוֹרֵא אֶת כָּל הָאֻמּוֹת לְקַבֵּל עֲלֵיהֶן אֶת הָאִיסְלָם. וּשְׂכַר הַמַּאֲמִין – שׁוּב רוּחוֹ אֶל גּוּפוֹ בְּגַן עֵדֶן, שָׁם יִשְׂבַּע נְעִימוֹת, לֹא יֶחְסַר דָּבָר מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִתַּעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִים וּמִכָּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה; וְעֹנֶשׁ הַכּוֹפֵר – רִדְתּוֹ אֶל אֵשׁ לֹא תִּכְבֶּה, לֹא יִתַּמּוּ יִסּוּרָיו לְעוֹלָם.
דחיית השקפת האיסלאם ע"י מלך כוזר. (ו) אמר לו הכוזרי: מִי שֶׁרוֹצִים לְהַדְרִיכוֹ לִקְרַאת הָאֱמוּנָה בִּדְבַר הָאֱלֹהִים וּלְאַמֵּת לוֹ כִּי הָאֱלֹהַּ מְדַבֵּר עִם בָּשָׂר וָדָם, וְהוּא מַרְחִיק זֹאת, צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ לוֹ זֹאת בְּעֻבְדּוֹת מְפֻרְסָמוֹת שֶׁאֵין לִדְחוֹתָן, וְגַם אָז יִקְשֶׁה מְאֹד לְאַמֵּת לוֹ כִּי הָאֱלֹהַּ אָמְנָם דִּבֵּר עִם בָּשָׂר וָדָם. אֲשֶׁר לַפֶּלֶא אֲשֶׁר בְּסִפְרְכֶם, הַכָּתוּב עֲרָבִית, אֵין לוֹעֵז כָּמוֹנִי יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בְּעֶצֶם הֱיוֹת הַסֵּפֶר מֻפְלָא וּמְיֻחָד, וְכַאֲשֶׁר יִקְרְאוּהוּ לְפָנַי לֹא אֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין סֵפֶר אַחֵר בִּלְשׁוֹן הֶעָרָב. (ז) אמר לו החכם המוסלימי: רַבִּים הַמּוֹפְתִים שֶׁהֻרְאוּ עַל יְדֵי נְבִיאֵנוּ, אוּלָם לֹא מֵהֶם אָנוּ מְבִיאִים רְאָיָה עַל הַחוֹבָה לְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ. (ח) אמר לו הכוזרי: אֲבָל אֵין הַנֶּפֶשׁ נוֹטֶה לְהוֹדוֹת כִּי יֵשׁ לָאֱלֹהַּ הִתְחַבְּרוּת עִם בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם בִּרְאוֹתָהּ מוֹפֵת אֲשֶׁר בּוֹ יֵהָפֵךְ עֶצֶם אֶחָד לְעֶצֶם אַחֵר, מוֹפֵת שֶׁהַכֹּל רוֹאִים כִּי כָּמוֹהוּ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת כִּי אִם מִי שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים מֵאַיִן; וְאַף גַּם זֹאת: מוֹפֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לַהֲמוֹנִים רַבִּים, שֶׁרָאוּהוּ עַיִן בְּעַיִן, לֹא שֶׁסֻּפַּר לָהֶם מִפִּי מִי שֶׁרָאָהוּ בַּחֲלוֹם, אוֹ שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם בְּקַבָּלַת אִישׁ מִפִּי אִישׁ; וּבִתְנַאי נוֹסָף: כִּי יֵחָקֵר מוֹפֵת זֶה וְיִבָּחֵן בְּחִינָה אַחַר בְּחִינָה, לְבַל יִפֹּל סָפֵק בְּלֵב אָדָם פֶּן יֵשׁ בְּזֶה תַּעְתּוּעַ דִּמְיוֹן אוֹ מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים: רַק אָז תְּקַבֵּל הַנֶּפֶשׁ, וּבְקֹשִׁי, אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה – רְצוֹנִי לֵאמֹר: כִּי בּוֹרֵא הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא וְהַמַּלְאָכִים, עוֹשֶׂה הַשָּׁמַיִם וְהַמְּאוֹרוֹת, יִתְחַבֵּר עִם הַחֹמֶר הֶעָכוּר הַזֶּה – רְצוֹנִי לֵאמֹר: הָאָדָם – וִידַבֵּר עִמּוֹ וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתָיו וּבַקָּשׁוֹתָיו... (י) אמר הכוזרי: רוֹאֶה אֲנִי כִּי אָכֵן אֵין לִי לִשְׁאֹל כִּי אִם אֶת הַיְּהוּדִים, שֶׁהֵם שְׁאֵרִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רוֹאֶה אֲנִי כִּי הֵם הֵם הַהוֹכָחָה לַדָּבָר כִּי אָכֵן יֵשׁ לָאֱלֹהַּ תּוֹרָה בָּאָרֶץ.
האמונה היהודית מבוססת על התגלות ה' לעם ישראל בני המדבר ביציאת מצרים, ובהתגלות מתן תורה. (י) אמר לו החבר: אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים מִמִצְרַיִם וְכִלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר וְהִנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּרְדֵּן בְּמוֹפְתִים רַבִּים, וַאֲשֶׁר שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת מֹשֶׁה בְּתוֹרָתוֹ, וְאַחֲרָיו – אַלְפֵי נְבִיאִים, שֶׁכֻּלָּם קָרְאוּ אֶל תּוֹרָתוֹ בְּיַעֲדָם שָׂכָר טוֹב לְכָל שׁוֹמְרָהּ וְעֹנֶשׁ לְכָל עוֹבֵר עָלֶיהָ. אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּכָל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים. (יב) אמר הכוזרי: לֹא חִנָּם הֶחְלַטְתִּי בָּרִאשׁוֹנָה לֹא לִשְׁאֹל אֶת הַיְּהוּדִים, מִדַּעְתִּי כִּי שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה אֶצְלָם נֻתְּקָה מִכְּבָר וְדַעְתָּם נִתְמַעֲטָה, כִּי דַּלּוּתָם לֹא הֵנִיחָה לָהֶם מִדָּה טוֹבָה. וְכִי לֹא הָיָה לְךָ לֵאמֹר: אַתָּה הַיְּהוּדִי, כִּי מַאֲמִין אַתָּה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם וּמְסַדְּרוֹ וּמַנְהִיגוֹ, הוּא אֲשֶׁר בְּרַאֲךָ וְהוּא הַמַּטְרִיפְךָ לֶחֶם חֻקְּךָ, וְכַדּוֹמֶה מִן הַתְּאָרִים הָאֱלֹהִיִּים, בָּהֶם יַאֲמִין כָּל בַּעַל דָּת וּבִגְלָלָם שׁוֹאֵף הוּא אֶל הָאֱמֶת וְאֶל הַצֶּדֶק, בִּרְצוֹתוֹ לְהִדָּמוֹת לַבּוֹרֵא בְּחָכְמָתוֹ וּבְצִדְקוֹ?
התגלות ה' לעם ישראל לבדו יוצרת מחויבות אמונתית ומצוותית. התגלות מציאותית זו יוצרת הוכחה מוחלטת למציאות ה', בניגוד לאמונה המבוססת על שכל בלבד. (כה) אמר החבר: וּמֵעֵין זֶה הֲשִׁיבוֹתִיךָ כַּאֲשֶׁר שְׁאָלַתְנִי אַתָּה! וּבְדוֹמֶה לְזֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּפֶתַח דְּבָרָיו בְּדַבְּרוֹ אֶל פַּרְעֹה: "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ" – רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב – כִּי הָיָה דְּבַר הָאָבוֹת מְפֻרְסָם אָז בָּאֻמּוֹת, וְנוֹדַע כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי נִתְחַבֵּר עִמָּם וְהִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה לָהֶם נִפְלָאוֹת; לָכֵן לֹא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ", וְלֹא: "בּוֹרְאִי וּבוֹרְאֲךָ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ". וְכֵן פָּתַח הָאֱלֹהַּ בִּדְבָרוֹ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", וְלֹא אָמַר: "אֲנִי בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּבוֹרַאֲכֶם". וְכֵן פָּתַחְתִּי אֲנִי בְּהָשִׁיבִי לְךָ, שַׂר הַכּוּזָרִים, כַּאֲשֶׁר שְׁאָלַתְנִי לֶאֱמוּנָתִי, בְּהוֹדִיעִי אוֹתְךָ מַה הוּא הַדָּבָר הַמְּחַיֵּב אוֹתִי וְהַמְּחַיֵּב אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, דָּבָר שֶׁנִּתְבָּרֵר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּרִאשׁוֹנָה עַל פִּי רְאוּת עֵינַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן נִמְסַר לְאִישׁ מִפִּי אִישׁ בְּקַבָּלָה, הַדּוֹמָה לְמַרְאֵה עֵינַיִם. (כו) אמר הכוזרי: לְפִי זֶה אֵין תּוֹרַתְכֶם מְחַיֶּבֶת כִּי אִם אֶתְכֶם בִּלְבַד! יחס היהדות כלפי גרים. (כז) אמר החבר: אָמְנָם כֵּן! כָּל מִי שֶׁנִּלְוָה עָלֵינוּ מִן הָאֻמּוֹת כְּיָחִיד יְבוֹאֵהוּ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב עִמָּנוּ הָאֱלֹהַּ, אֲבָל שָׁוֶה לֹא יִשְׁוֶה אֵלֵינוּ. כִּי אִלּוּ הָיָה חִיּוּב הַתּוֹרָה מִצַּד מַה שֶׁהָאֱלֹהַּ בָּרָא אֶת כֻּלָּנוּ, הָיוּ שָׁוִים בָּהּ כָּל בְּנֵי אָדָם, כַּלָּבָן כַּשָּׁחוֹר, כִּי כֻּלָּם בְּרוּאָיו ית', אוּלָם חִיּוּב הַתּוֹרָה עָלֵינוּ הוּא מִצַּד מַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ הָאֱלֹהַּ מִמִּצְרַיִם וּמִצַּד - הֱיוֹת לוֹ הִתְחַבְּרוּת עִמָּנוּ, בִּהְיוֹתֵנוּ סְגֻלַּת בְּנֵי אָדָם. (כח) אמר הכוזרי: רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ, הַיְּהוּדִי, מִתְהַפֵּךְ בִּדְבָרֶיךָ, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה מַאֲמָרְךָ נָאֶה שָׁב לִהְיוֹת פָּגוּם.
(כט) אמר החבר: שָׂאֵנִי נָא וַאֲבָאֵר אֶת הַדָּבָר בְּהַרְחָבָה, וְשָׁב הַפָּגוּם בְּיוֹתֵר בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת הַנָּאֶה בְּיוֹתֵר. (ל) אמר הכוזרי: דַּבֵּר כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ. ארבע הדרגות במציאות ובעולם הטבע, וייחודה של כל דרגה (לא) אמר החבר: הֲלֹא תּוֹדֶה כִּי הָעִנְיָן הַטִּבְעִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַיְּבִים: לְקִיחַת הַמָּזוֹן, הַגִּדּוּל וְהַהוֹלָדָה, הֵם וְכֹחוֹתֵיהֶם וְכָל תְּנָאֵיהֶם, נִתְיַחֲדוּ בּוֹ הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים, לֹא הָאֲדָמָה וְהָאֲבָנִים, הַמַּחְצָבִים וְהַיְּסוֹדוֹת. (לב) אמר הכוזרי: זֶה הוּא כְּלָל הַטָּעוּן פֵּרוּט, אוּלָם אֱמֶת הוּא. (לג) אמר החבר: וּבָעִנְיָן הַנַּפְשִׁי, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַיְּבִים: תְּנוּעוֹת וּרְצוֹנוֹת וּמִדּוֹת, וְחוּשִׁים, חִיצוֹנִיִּים וּפְנִימִיִּים, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, נִתְיַחֲדוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים. (לד) אמר הכוזרי: אַף זֹאת אֵין לִדְחוֹת. (לה) אמר החבר: וְאִלּוּ הָאָדָם נִתְיַחֵד מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעִנְיָן הַשִּׂכְלִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְחַיְּבוּ: תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, וְאַחֲרֵי זֶה תִּקּוּן עִנְיְנֵי הַבַּיִת, וְאַחֲרָיו תִּקּוּן עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, וְכָכָה קָמָה אָמָּנוּת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, וְאִתָּם הַחֻקִּים הַנּוֹהֲגִים בַּמְּדִינָה. (לו) אמר הכוזרי: אַף זֶה אֱמֶת. (לז) אמר החבר: וּמַה הִיא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִזֹּאת? (לח) אמר הכוזרי: מַדְרֵגַת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים. (לט) אמר החבר: אֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן כִּי אִם לַמַּדְרֵגָה הַמַּבְדִּילָה אֶת בְּעָלֶיהָ הַבְדָּלָה עַצְמִית, כְּהֶבְדֵּל הַצֶּמַח מִן הַדּוֹמֵם וּכְהֶבְדֵּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, אוּלָם הַהַבְדָּלוֹת בְּרַב אוֹ בִּמְעַט אֵין לָהּ גְּבוּל, הוֹאִיל וְהִיא הַבְדָּלָה מִקְרִית וְאֵינָהּ מַדְרֵגָה עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. (מ) אמר הכוזרי: אִם כֵּן, אֵין בְּעוֹלָם הַדְּבָרִים הַמֻּשָּׂגִים בַּחוּשִׁים מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הָאָדָם. |
?> 60) מדוע לדעתכם בחר ריה"ל לפתוח את ספרו בתיאור החלום? כיצד הייתם אתם פותחים ספר מעין זה?
?> 61) מדוע כה חשוב המשפט:"כוונתך רצויה בעיני האלוקים אבל מעשך אינו רצוי", ודווקא בו בחר ריה"ל לפתוח את ספרו?
?> 62) סכמו, בלשונכם, את עקרונותיו של הפילוסוף.
?> 63) כיצד דחה ריה"ל את דברי הפילוסוף? – סכמו בלשונכם, בקיצור, את דברי הדחייה.
?> 64) אילו עקרונות של הדת הנוצרית הסביר לכוזרי חכם נוצרי?
?> 65) מדוע דחה הכוזרי את עקרונות הנצרות ? מה לא-הגיוני בגישה שהעלה הנוצרי?
?> 66) סכמו בלשונכם את עקרונות הדת המוסלמית.
?> 67) עיינו בסעיף ח' – מהו לדעתכם המשפט המרכזי בו?
?> 68) האם גם אתם הייתם מציגים את יציאת מצרים כבסיס לאמונתכם או שהייתם מציגים אירועים מכוננים אחרים? (פרטו.).
?> 69) אילו יסודות אמונה כלולים בסעיף י"א, שעניינו יציאת מצרים?
?> 70) מדוע פתח החבר את דבריו על יסודות אמונתו ביציאת מצרים?
?> 71) נסו להתמודד עם הטענה שהיהדות היא "גזענית"? איזה משפט בסעיף כ"ז עלול להצדיק "האשמה" זו?
|
|
דרגת הנבואה ייחודית לעם ישראל ומהווה מדרגה נוספת בבריאה. דרגה זו היא אלוקית ועל-טבעית. (מא) אמר החבר: וְאִם יִמָּצֵא בֶּן אָדָם אֲשֶׁר יָבוֹא בָּאֵשׁ וְלֹא תִּשְׂרְפֵהוּ, וְיַעֲמֹד זְמַן רַב בְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וּבְעוֹר פָּנָיו יִקְרַן אוֹר שֶׁאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא יֵחָלֵשׁ, עַד דִּבְהַגִּיעוֹ לְאַחֲרִית יָמָיו יָמוּת לִרְצוֹנוֹ, כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה עַל מִטָּתוֹ לִישֹׁן בְּיוֹם יָדוּעַ וּבְשָׁעָה יְדוּעָה, וְנוֹסָף עַל כָּל אֵלֶּה יֵדַע תַּעֲלוּמוֹת מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, הַאֵין מַדְרֵגָה זוֹ נִבְדֶּלֶת הֶבְדֵּל עַצְמִי מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם? (מב) אמר הכוזרי: אָמְנָם כֵּן, מַדְרֵגָה זוֹ, אִם יֶשְׁנָהּ בַּמְּצִיאוּת, אֱלֹהִית-מַלְאָכִית הִיא, וְאֵינָהּ בְּחֹק הָעִנְיָן הַשִּׂכְלִי, הַנַּפְשִׁי אוֹ הַטִּבְעִי, כִּי אִם בְּחֹק הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. (מג) אמר החבר: אֵין אֵלֶּה כִּי אִם אֲחָדִים מִתָּאֳרֵי אוֹתוֹ הַנָּבִיא אֲשֶׁר אֵין חוֹלֵק עַל נְבוּאָתוֹ. עַל יָדָיו נִגְלָה לֶהָמוֹן דְּבַר הִתְחַבֵּר הָאֱלֹהוּת בָּהֶם וְנוֹדַע לָהֶם כִּי יֵשׁ לָהֶם אָדוֹן הַמַּנְהִיגָם גַּם כִּרְצוֹנוֹ וְגַם כְּפִי עָבְדָּם אוֹתוֹ אוֹ הַמְרוֹתָם בּוֹ. נָבִיא זֶה הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר פְּנֵי הַלּוֹט מֵעַל הֶעָבָר בְּהוֹדִיעוֹ אֵיךְ הָיְתָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְכֵיצַד הִתְיַחֲסוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי הַמַּבּוּל אֶל אָדָם, וְאֵיךְ הָיָה הַמַּבּוּל, וְכֵיצַד הִתְיַחֲסוּ שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת אֶל שֵׁם, חַם וְיֶפֶת, בְּנֵי נֹחַ, אֵיךְ נִפְרְדוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְהֵיכָן הִתְיַשְּׁבוּ בְּנֵי הָאָדָם, וְכֵיצַד צָצוּ הַמְּלָאכוֹת וְנִבְנוּ הֶעָרִים, וּשְׁנוֹת הָעוֹלָם מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הֵנָּה מַה הָיוּ.. תיאור היווצרות הדת היהודית בהשוואה לדתות האחרות (בבת אחת מול היווצרות הדרגתית). (פ) אמר הכוזרי: נַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, הוֹדִיעֵנִי נָא: אֵיךְ קָמָה דַּתְכֶם? אֵיךְ נִתְפַּשְּׁטָה וְנִתְקַבְּלָה? אֵיךְ הִגִּיעוּ הַדֵּעוֹת לִידֵי הֶסְכֵּם לְאַחַר שֶׁהָיוּ חֲלוּקוֹת? וּבְמֶשֶׁךְ אֵי זֶה זְמַן הֻנְּחוּ יְסוֹדוֹת הַדָּת, עֲלֵיהֶם נִבְנְתָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַזְּקָה, וּלְבַסּוֹף נִשְׁלְמָה? שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת כָּל דָּת אֵינָהּ, בְּלֹא סָפֵק, כִּי אִם בַּיְּחִידִים שֶׁחִזְּקוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּמַתָּן תֹּקֶף לָאֱמוּנָה אֲשֶׁר יִרְצֶה הָאֱלֹהַּ בְּהִגָּלוֹתָהּ, עַד אֲשֶׁר נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם רַבִּים, בִּגְבוֹר הַשְׁפָּעַת הַיְּחִידִים עַל זוּלָתָם, אוֹ בְּבוֹא לְעֶזְרָתָם מוֹשֵׁל הַמַּכְרִיחַ אֶת הַהֲמוֹנִים לְקַבֵּל אֶת הָאֱמוּנָה הַהִיא. (פא) אמר החבר: בְּדֶרֶךְ זוֹ תָּקֹמְנָה אָמְנָם וְתִוָּלַדְנָה הַחֻקּוֹת הַמְּיֻסָּדוֹת עַל הַשֵּׂכֶל, שֶׁהֻתְחֲלוּ עַל יְדֵי בֶּן אָדָם. כַּאֲשֶׁר תִּתְקַבֵּל חֻקָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת וְכַאֲשֶׁר תַּצְלִיחַ יֵאָמֵר עַל הַמַּתְחִיל בָּהּ כִּי הָאֱלֹהַּ סִיְּעוֹ וְלִמְּדוֹ וְכַדּוֹמֶה לְזֶה. לֹא כֵּן הַחֻקָּה שֶׁמְּקוֹרָהּ בָּאֱלֹהַּ: זוֹ קָמָה פִּתְאוֹם, נֶאֱמַר לָהּ: הֲיִי! – וַתְּהִי, מַמָּשׁ כְּבִבְרִיאַת הָעוֹלָם. |
|
|
(פב) אמר הכוזרי: הִפְלַגְתָּ בִּדְבָרֶיךָ, הֶחָבֵר! תולדות עם ישראל במצרים ובמדבר, מלמדים על השגחת ה'. (פג) אמר החבר: וְאוּלָם הָעִנְיָן הַמְּדֻבָּר מֻפְלָג יוֹתֵר. כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ מִבֵּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַל יַחֲשָׂם אֶל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים וְנִקְרָאִים עַל שְׁמָם, לֹא יָצָא אִישׁ מִכְּלָלָם וְלֹא בָּרַח אִישׁ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, אַף לֹא בָּא נָכְרִי בְּמַחֲנָם, וְכֻלָּם מְצַפִּים לַאֲשֶׁר יִעֵד הָאֱלֹהַּ לַאֲבוֹתָם, אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב ע"ה, כִּי יַנְחִילֵם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן. וְאֶרֶץ כְּנַעַן אָז בִּידֵי שֶׁבַע אֻמּוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ אָז בְּרוֹם הַמַּעֲלָה בְּרֹב מִסְפָּרָם וּבְעֶצֶם כֹּחָם וְהַצְלָחָתָם, שָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, בִּרְבוֹת עָנְיָם וּבְהִתְעַנּוּתָם תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר צִוָּה לְהָמִית אֶת בְּנֵיהֶם פֶּן יִרְבּוּ, וְהִנֵּה שָׁלַח הָאֱלֹהַּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, וְהֵם עָמְדוּ, בְּכָל חֻלְשָׁתָם, נֶגֶד פַּרְעֹה, בְּכָל גְּבוּרָתוֹ, לֹא הָיוּ בְּיָדָם כִּי אִם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְשִׁנּוּי סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, וּפַרְעה לֹא יָכֹל לְהִסָּתֵר מֵהֶם וְלֹא לְצַוּוֹת לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם רָעָה וְלֹא לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מֵעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עַל אַנְשֵׁי מִצְרַיִם – לָרִאשׁוֹנָה בְּמֵימֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן בְּאַדְמָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן בַּאֲוִירָם וּבְצִמְחֵיהֶם וּבְבֶהֱמָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן בְּגוּפָם, וּלְבַסּוֹף – בְּנַפְשׁוֹתָם, בְּמוֹת לָהֶם בְּרֶגַע אֶחָד, בַּחֲצוֹת לַיְלָה, הַיָּקָר בְּכָל מִשְׁפָּחָה וְהֶחָבִיב בְּיוֹתֵר – כָּל בְּכוֹר, וְ"אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת", חוּץ מִבָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּלְכָל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאוּ עַל הַמִּצְרִים קָדְמוּ אַזְהָרָה וְהַתְרָאָה וּקְבִיעַת מוֹעֵד, וְאַף לְסוּר כָּל מַכָּה קָדְמוּ אַזְהָרָה וְהַתְרָאָה, לְמַעַן יֵאָמֵן כִּי לֹא מִצַּד הַטֶּבַע הֵן וְלֹא מִצַּד הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא עַל דֶּרֶךְ מִקְרֶה הָיְתָה זֹאת, כִּי אִם בְּכַוָּנָה מֵאֵת הָאֱלֹהַּ, בַּעַל הָרָצוֹן, הָעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ בְּכָל עֵת שֶׁיֶּחְפַּץ. בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַהוּא, בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה בָּהּ מֵתוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה' מֵעַבְדוּת פַּרְעֹה, וּפָנוּ אֶל יַם סוּף, וּמוֹרֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם – עַמּוּד עָנָן וְעַמּוּד אֵשׁ הַהוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם וּמוֹלִיכִים אוֹתָם, וּבְרֹאשׁ הָעָם עָמְדוּ אָז שֵׁנִי הַזְּקֵנִים הָאֱלֹהִיִּים, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, הַנָּגִיד וְהַכֹּהֵן, אֲשֶׁר בְּרֵאשִׁית נְבוּאָתָם כְּבָר הָיוּ בְּנֵי שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה. בָּעֵת הַהִיא הָיוּ לָעַם רַק מִצְווֹת מוּעָטוֹת, מוֹרָשָׁה מִיְּחִידֵי הַסְּגֻלָּה בְּזֶרַע אָדָם וְנֹחַ; וּמֹשֶׁה לֹא בִּטֵּל אֶת הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה וְלֹא הִתִּירָן, כִּי אִם הוֹסִיף עֲלֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ. וּבְהַגִּיעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיַם סוּף רָאוּ כִּי פַּרְעֹה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, אַךְ הָעַם, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מְלֻמַּד מִלְחָמָה, לֹא הֻצְרַךְ לִכְלֵי מִלְחָמָה, כִּי הָאֱלֹהַּ בָּקַע לָהֶם אֶת הַיָּם – וַיַּעַבְרוּהוּ, וְטִבַּע אֶת פַּרְעֹה וְאֶת חֵילוֹ בְּתוֹכוֹ, וְהַיָּם הֱטִילָם מֵתִים לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַסִּפּוּר אָרֹךְ וְיָדוּעַ לָרַבִּים. |
|
(פב) אמר הכוזרי: הִפְלַגְתָּ בִּדְבָרֶיךָ, הֶחָבֵר! תולדות עם ישראל במצרים ובמדבר, מלמדים על השגחת ה'. (פג) אמר החבר: וְאוּלָם הָעִנְיָן הַמְּדֻבָּר מֻפְלָג יוֹתֵר. כִּי הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְּשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ מִבֵּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כֻּלָּם שׁוֹמְרִים עַל יַחֲשָׂם אֶל שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים וְנִקְרָאִים עַל שְׁמָם, לֹא יָצָא אִישׁ מִכְּלָלָם וְלֹא בָּרַח אִישׁ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, אַף לֹא בָּא נָכְרִי בְּמַחֲנָם, וְכֻלָּם מְצַפִּים לַאֲשֶׁר יִעֵד הָאֱלֹהַּ לַאֲבוֹתָם, אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב ע"ה, כִּי יַנְחִילֵם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן. וְאֶרֶץ כְּנַעַן אָז בִּידֵי שֶׁבַע אֻמּוֹת אֲשֶׁר עָמְדוּ אָז בְּרוֹם הַמַּעֲלָה בְּרֹב מִסְפָּרָם וּבְעֶצֶם כֹּחָם וְהַצְלָחָתָם, שָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה, בִּרְבוֹת עָנְיָם וּבְהִתְעַנּוּתָם תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר צִוָּה לְהָמִית אֶת בְּנֵיהֶם פֶּן יִרְבּוּ, וְהִנֵּה שָׁלַח הָאֱלֹהַּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, וְהֵם עָמְדוּ, בְּכָל חֻלְשָׁתָם, נֶגֶד פַּרְעֹה, בְּכָל גְּבוּרָתוֹ, לֹא הָיוּ בְּיָדָם כִּי אִם אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְשִׁנּוּי סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, וּפַרְעה לֹא יָכֹל לְהִסָּתֵר מֵהֶם וְלֹא לְצַוּוֹת לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם רָעָה וְלֹא לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ מֵעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ עַל אַנְשֵׁי מִצְרַיִם – לָרִאשׁוֹנָה בְּמֵימֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן בְּאַדְמָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן בַּאֲוִירָם וּבְצִמְחֵיהֶם וּבְבֶהֱמָתָם, וְאַחֲרֵי כֵן בְּגוּפָם, וּלְבַסּוֹף – בְּנַפְשׁוֹתָם, בְּמוֹת לָהֶם בְּרֶגַע אֶחָד, בַּחֲצוֹת לַיְלָה, הַיָּקָר בְּכָל מִשְׁפָּחָה וְהֶחָבִיב בְּיוֹתֵר – כָּל בְּכוֹר, וְ"אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת", חוּץ מִבָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּלְכָל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאוּ עַל הַמִּצְרִים קָדְמוּ אַזְהָרָה וְהַתְרָאָה וּקְבִיעַת מוֹעֵד, וְאַף לְסוּר כָּל מַכָּה קָדְמוּ אַזְהָרָה וְהַתְרָאָה, לְמַעַן יֵאָמֵן כִּי לֹא מִצַּד הַטֶּבַע הֵן וְלֹא מִצַּד הַמַּזָּלוֹת, וְלֹא עַל דֶּרֶךְ מִקְרֶה הָיְתָה זֹאת, כִּי אִם בְּכַוָּנָה מֵאֵת הָאֱלֹהַּ, בַּעַל הָרָצוֹן, הָעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר יֶחְפַּץ בְּכָל עֵת שֶׁיֶּחְפַּץ. בְּעֶצֶם הַלַּיְלָה הַהוּא, בְּעֶצֶם הַשָּׁעָה בָּהּ מֵתוּ בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, יָצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה' מֵעַבְדוּת פַּרְעֹה, וּפָנוּ אֶל יַם סוּף, וּמוֹרֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם – עַמּוּד עָנָן וְעַמּוּד אֵשׁ הַהוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם וּמוֹלִיכִים אוֹתָם, וּבְרֹאשׁ הָעָם עָמְדוּ אָז שֵׁנִי הַזְּקֵנִים הָאֱלֹהִיִּים, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, הַנָּגִיד וְהַכֹּהֵן, אֲשֶׁר בְּרֵאשִׁית נְבוּאָתָם כְּבָר הָיוּ בְּנֵי שְׁמוֹנִים וָמַעְלָה. בָּעֵת הַהִיא הָיוּ לָעַם רַק מִצְווֹת מוּעָטוֹת, מוֹרָשָׁה מִיְּחִידֵי הַסְּגֻלָּה בְּזֶרַע אָדָם וְנֹחַ; וּמֹשֶׁה לֹא בִּטֵּל אֶת הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה וְלֹא הִתִּירָן, כִּי אִם הוֹסִיף עֲלֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ. וּבְהַגִּיעַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְיַם סוּף רָאוּ כִּי פַּרְעֹה רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, אַךְ הָעַם, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מְלֻמַּד מִלְחָמָה, לֹא הֻצְרַךְ לִכְלֵי מִלְחָמָה, כִּי הָאֱלֹהַּ בָּקַע לָהֶם אֶת הַיָּם – וַיַּעַבְרוּהוּ, וְטִבַּע אֶת פַּרְעֹה וְאֶת חֵילוֹ בְּתוֹכוֹ, וְהַיָּם הֱטִילָם מֵתִים לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהַסִּפּוּר אָרֹךְ וְיָדוּעַ לָרַבִּים. |