אגרת תקנה- הר קוק- טקסט

הראי"ה קוק, אגרות הראי"ה, חלק ב', אגרת תקנ"ה, עמ' קפ"ד – קפ"ח

ב"ה, עה"ק יפו ה"ו, כ"ד סיון תרע"ג

 

לִכְבוֹד יְדִידִי וְרַב רְחִימָאִי הָרַב הַגָּאוֹן הָאֲמִתִּי פְּאֵר הַדּוֹר מוהר"ר – מורנו הרב רבי - יַעֲקֹב דָּוִד וילבסקי - רידב"ז שליט"א – שיחיה לאורך ימים טובים אמן.

מִכְתָּב הדר"ג – הַדְרַת גְּאוֹנוֹ - הִגִּיעַנִי בְּמוֹעֲדוֹ, וְכַאֲשֶׁר אֵין לִי עָלָיו עִדָּן רִתְחָא ב"ה, עַל כֵּן הִנְנִי יָכוֹל לְהָשִׁיבוֹ בְּלֹא דְּחִיַּת זְמַן. וְאָבוֹא עַל סֵדֶר מִכְתָּבוֹ.

 

... וּמַה שֶׁכָּתַב מַר לִתְמֹהַּ עָלַי בְּמַה שֶׁאֲנִי מְקָרֵב אֶת הַכֹּל, גַּם אֶת פּוֹשְׁעֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַחְזִירָם בִּתְשׁוּבָה –

וְכָתַבְתִּי לוֹ בְּרֶמֶז כַּוָּנָתִי, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מֻכְשָׁר לַעֲסֹק בִּפְנִימִיּוּת רָזֵי-תּוֹרָה הוּא מִתְמַלֵּא יוֹתֵר מֵאוֹר-הַחֶסֶד שֶׁל תּוֹרַת חֶסֶד, וְעָלָיו הַחוֹבָה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נְפוּלִים וּבְקֵרוּב רְחוֹקִים, (שֶׁבִּלְשׁוֹן חַכְמֵי-הַסּוֹד נִקְרָא זֶה גַּם כֵּן בִּכְלָל לִקּוּט נִיצוֹצוֹת-הַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת), וּמָצָא בְּזֶה סְתִירָה לְבִרְכַּת-הַמִּינִים שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעָקְרָם וּלְשָׁבְרָם, יָשִׂים נָא כְּבוֹד גְּאוֹנוֹ לִבּוֹ לִדְבָרַי, וַאֲבָאֵר לוֹ לֹא בְּלָשׁוֹן שֶׁל סִתְרֵי-תּוֹרָה, שֶׁחוֹשֵׁב מַר לִהְיוֹת כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בָּהֶם, אֶלָּא בִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים, בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱ-לֹהִים חַיִּים.

יֵדַע  הַדְרַת גְּאוֹנוֹ, שֶׁשְּׁנֵי דְּבָרִים עִקָּרִיִּים יֶשְׁנָם שֶׁהֵם יַחַד בּוֹנִים קְדֻשַּׁת-יִשְׂרָאֵל וְהַהִתְקַשְּׁרוּת הָאֱלֹהִית עִמָּהֶם.

הָאֶחָד הוּא סְגֻלָּה, כְּלוֹמַר טֶבַע הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל מִיְּרֻשַּׁת אָבוֹת, כָּאָמוּר: "לֹא בְּצִדְקָתְךָ וגו'" "רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם", "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים"; וְהַסְּגֻלָּה הוּא כֹּחַ קָדוֹשׁ פְּנִימִי מֻנָּח בְּטֶבַע-הַנֶּפֶשׁ בִּרְצוֹן ד', כְּמוֹ טֶבַע כָּל דָּבָר מֵהַמְּצִיאוּת, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת כְּלָל, "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי", "וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם".

וְהַשֵּׁנִי הוּא עִנְיַן-בְּחִירָה, זֶה תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב וּבַתַּלְמוּד-תּוֹרָה.

הַחֵלֶק שֶׁל הַסְּגֻלָּה הוּא הַרְבֵּה, בְּאֵין עֲרֹךְ כְּלָל, יוֹתֵר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ מֵהַחֵלֶק הַתָּלוּי בַּבְּחִירָה, אֶלָּא שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה הִיא, שֶׁהַסְּגֻלָּה הַפְּנִימִית לֹא תִּתְגַּלֶּה בַּזְּמַן הַזֶּה כִּי אִם לְפִי אוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהַבְּחִירָה מְסַיְּעָה אֶת גִּלּוּיָהּ, עַל כֵּן הַכֹּל תָּלוּי לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה וּקְדוּשַׁת הָאֱמוּנָה וְתַלְמוּד תּוֹרָה.

והשי"ת, הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ בְּכָל דּוֹר, מְסַדֵּר הוּא אֶת סִדְרֵי הַנְּשָׁמוֹת הַצְּרִיכוֹת לְהוֹפִיעַ בָּעוֹלָם: לִפְעָמִים כֹּחַ-הַבְּחִירָה מִתְגַּבֵּר וְכֹחַ-הַסְּגֻלָּה עוֹמֵד בְּמַצָּב הַהֶעְלֵם וְאֵינוֹ נִכָּר, וְלִפְעָמִים כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה מִתְגַּבֵּר וְכֹחַ הַבְּחִירָה עוֹמֵד בַּמַּצָּב הַנֶּעֱלָם. וְכָל עִקָּרָהּ שֶׁל בְּרִית- אָבוֹת, שֶׁאֵינֶנּוּ פּוֹסֵק אֲפִלּוּ כְּשֶׁתַּמָּה כְּבָר זְכוּת-אָבוֹת, הוּא בָּא מִצַּד כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה, וּבְעִקְבָא-דִּמְשִׁיחָא מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר כֹּחַ-הַסְּגֻלָּה, שֶׁהוּא תֹּכֶן "זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה", כְּלוֹמַר לֹא מִצַּד הַבְּחִירָה שֶׁהִיא בָּאָה מִצַּד הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁבַּבָּנִים וּמִצַּד הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא לְמַעַן שְׁמוֹ, הַמִּתְגַּלֶּה ע"י זְכִירַת חַסְדֵי אָבוֹת.

אָמְנָם לִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חֹשֶׁךְ כָּזֶה שֶׁמַּפְסִיק אֶת הוֹפָעַת הַסְּגֻלָּה גַּם כֵּן. אֲבָל זֶה אִי־אֶפְשָׁר כִּי אִם בְּמִי שֶׁבָּא לְמִדָּה זוֹ לִהְיוֹת חָס וְחָלִילָה שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְדוֹרֵשׁ רָעָה לָהֶם בְּפֹעַל וּבִצְפִיַּת-הַלֵּב, כְּמוֹ הַמִּינִים שֶׁמְּפָרֵשׁ הרמב"ם בְּהִלְכוֹת תְּפִלָּה שֶׁהָיוּ  מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל, וְגַם זֶה הָיָה קָשֶׁה לַחֲכָמִים מְאֹד לְתַקֵּן, עַל כֵּן הִכְרִיז רַבָּן גַּמְלִיאֵל: "כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְתַקֵּן בִּרְכַּת הַמִּינִים", וְהֻצְרַךְ לְתַקְּנָהּ דַּוְקָא שְׁמוּאֵל הַקָּטָן, שֶׁהָיָה נָקִי מִכָּל מִדָּה שֶׁל שִׂנְאָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה מַרְגְּלָא בְּפוּמֵיהּ: "בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמַח", כְּדֵי שֶׁיְכַוִֵּין בִּיסוֹד הַבְּרָכָה דַּוְקָא עַל אוֹתָם שֶׁכְּבָר אִבְּדוּ אֶת הַסְּגֻלָּה כֻּלָּהּ. וּבְדוֹרֵנוּ נִתְרַבּוּ נְשָׁמוֹת רַבּוֹת שאע"פ שֶׁהֵן שְׁפֵלוֹת מְאֹד בְּעִנְיַן-הַבְּחִירָה, וְעַל כֵּן הֵם נְגוּעִים בְּמַעֲשִׂים רָעִים רַבִּים וּבְדֵעוֹת רָעוֹת מְאֹד ד' יִשְׁמְרֵנוּ, מִכָּל מָקוֹם אוֹר-הַסְּגֻלָּה מֵאִיר בָּהֶם, וְעַל כֵּן הֵם מְחַבְּבִים מְאֹד אֶת כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל וְחוֹשְׁקִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְכַמָּה דְּבָרִים טוֹבִים וִיקָרִים מֵהַמִּדּוֹת שֶׁהֵם בָּאִים מִסְּגֻלַּת יִשְׂרָאֵל בְּטֶבַע-נַפְשָׁם הֵם מְצֻיָּנִים בָּהֶם.

וּנְשָׁמוֹת כָּאֵלּוּ, אִם יִזְדַּקֵּק לְקָרֵב אוֹתָם מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה עֲמֻקָּה שֶׁל טְבִיעַת-עַיִן לָדַעַת לְחַלֵּק בֵּין הַצַּד הַסְּגֻלִּי הַפְּנִימִי הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבָּהֶם, וּבֵין הַצַּד הַבְּחִירִי הַמְּקֻלְקָל שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא מַקִּיף אֶת נַפְשָׁם כְּחוֹחִים וְקוֹצִים הַסּוֹבְבִים שׁוֹשַׁנָּה, הוּא יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַרְבֵּה חָס וְחָלִילָה, וְלִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וּלְהִדָּבֵק בַּצַּד הָרַע שֶׁבָּהֶם וְהוּא מְחֻיָּב לְהִתְרַחֵק מֵהֶם, והשי"ת נוֹתֵן בִּלְבָבוֹ רָצוֹן זֶה וּמַחְשָׁבָה זוֹ שֶׁל שִׂנְאָה וְשֶׁל הִתְרַחֲקוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבֻלַּע לוֹ. אֲבָל מִי שֶׁהוּא תָּמִיד שָׁקוּעַ בְּרַעְיוֹנוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּת פְּנִימִית, בְּאוֹר תּוֹרָה וּקְדֻשָּׁה וְיִרְאָה עִלָּאָה, מִצַּד רוֹמְמוּת רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים חַיֵּי הַחַיִּים ב"ה, וְלֹא חָס וְחָלִילָה בְּיִּרְאָה תְתַאֶה לְבַדָּהּ מִצַּד עוֹנְשֵׁי עוה"ז – עולם הזה - אוֹ עוֹנְשֵׁי עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא יִרְאָה חִיצוֹנִית, שֶׁאָסוּר לְתַלְמִידִים חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּרָזֵי-תּוֹרָה בַּהֲבָנָה פְּנִימִית לְהַרְבּוֹת בָּהּ, רַק לָקַחַת מִמֶּנָּה מְעַט, כְּדֵי לְיַסֵּר אֶת הַגּוּף וּנְטִיּוֹתָיו הַגַּסּוֹת, בְּמִדּוֹת רָעוֹת וּתְכוּנוֹת מְגֻנּוֹת חָס וְחָלִילָה, אֲבָל הָעִקָּר צָרִיךְ לִהְיוֹת הַלֵּב מְלֵא אַהֲבָה קְדוֹשָׁה, וְיִרְאָה עֶלְיוֹנָה, מִסּוֹד קְדוֹשִׁים, כְּיִרְאַת מַלְאֲכֵי-מַעְלָה גִּבּוֹרֵי-כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ – תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּאֵלֶּה הִנָּם מַכִּירִים בְּטִבְעָם אֶת טֶבַע הַסְּגֻלָּה הַפְּנִימִית, וְיוֹדְעִים לְהַפְרִיד מִמֶּנָּה בִּדְבֵקוּת-מַחְשַׁבְתָּם אֶת הַקְּלִיפָה הַבְּחִירִית, וְהֵם חַיָּבִים וּמֻזְהָרִים עַל זֶה לְקָרֵב פּוֹשְׁעִים כָּאֵלֶּה שֶׁסְּגֻלָּה פְּנִימִית יֵשׁ לָהֶם, כְּדֵי לְעוֹרֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶת כֹּחַ הַטּוֹב הַצָּפוּן בָּהֶם, עַד שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְגַמְרֵי עַל הָרַע הַבְּחִירִי וְיַכְנִיעַ אוֹתוֹ.

וּפְעֻלַּת חֲכָמִים לוֹקְחֵי נְפָשׁוֹת כָּאֵלֶּה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת רֵיקָם בְּשׁוּם פַּעַם; לִפְעָמִים פְּעֻלּוֹתֵיהֶם נִרְאוֹת בְּגָלוּי, ע"י מַה שֶׁהַמְּקֹרָבִים מֵהֶם מְטִיבִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, וּמְיַשְּׁרִים אֶת דֵּעוֹתֵיהֶם יוֹתֵר בְּפֹעַל וְלִפְעָמִים נִכְנָס רַק גַּרְעִין פְּנִימִי בָּהֶם, וּכְבָר בְּטוּחִים הֵם שֶׁלֹּא יִפָּטְרוּ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא תְּשׁוּבָה, וַאֲפִלּוּ אִם חָלִילָה יִהְיֶה הַמֻּשְׁפָּע כָּל כָּךְ גָּרוּעַ עַד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יִזְכֶּה לָשׁוּב בַּתְּשׁוּבָה, יִפְעַל כֹּחַ הַגַּרְעִין הַזֶּה עַל טֶבַע-נַפְשׁוֹ וְנָפִיק מִנֵּיהּ זַרְעָא מְעַלְּיָא, שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וִיתַקֵּן גַּם כֵּן אֶת נֶפֶשׁ אָבִיו, כְּדִין "בְּרָא מְזַכָּא אַבָּא".

והשי"ת יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא אֶת כָּל הַפּוֹשְׁעִים אֲנִי מְקָרֵב, כִּי אִם אוֹתָם שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ, שֶׁכֹּחַ סְגֻלִּי גָּדוֹל מֻנָּח בִּפְנִימִיּוּתָם.

וּדְרָכִים רַבִּים יֶשְׁנָם לִידִיעָה זוֹ, וּסְפָרִים גְּדוֹלִים צְרִיכִים לִכְתֹּב בְּזֶה כְּדֵי לְבָאֵר גַּם רַק שֶׁמֶץ מֵהַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה.

וְעַל אוֹתָם שֶׁכְּבָר אִבְּדוּ גַּם אֶת הַסְּגֻלָּה הַפְּנִימִית שֶׁלָּהֶם לְגַמְרֵי, אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "הֲלֹא מְשַׂנְּאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא", וּבְדֶרֶךְ כְּלָלוּת מָסְרוּ לָנוּ חז"ל סִימָנִין עַל־זֶה. וְהַמִּינִים וְהַכּוֹפְרִים עַל פִּי רֹב אִבְּדוּ גַּם אֶת הַסְּגֻלָּה הַפְּנִימִית, וּמִדָּה זוֹ נוֹהֶגֶת בְּרֹב הַדּוֹרוֹת, אֲבָל דּוֹר שֶׁל עִקְבָא-דִּמְשִׁיחָא הֵם יוֹצְאִים מִכְּלָל זֶה, שֶׁהֵם כְּדִבְרֵי תִּקּוּנֵי זוֹהַר "טוֹב מִלְּגַאו וּבִישׁ מִלְּבַר". וְהֵם "חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ" שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר", וְהַכַּוָּנָה: כְּמוֹ חֲמוֹר, שֶׁמִּבַּחוּץ יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי סִימָנֵי-

טֻמְאָה, א"כ הַטֻּמְאָה בּוֹלֶטֶת בּוֹ יוֹתֵר מִבַּחֲזִיר וְגָמָל וְכיו"ב – כיוצא באלה - שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סִימָן-טָהֳרָה אֶחָד עַל כָּל פָּנִים, וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בּוֹ בִּפְנִימִיּוּתוֹ עִנְיַן-קְדֻשָּׁה גַּם כֵּן, שֶׁהֲרֵי הוּא קָדוֹשׁ בַּבְּכוֹרָה, וְעִנְיָן מַה שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה עַל זֶה שָׁם "קַדֵּשׁ לִי" הוּא גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. וְכֵן הֵן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל אוֹתָם שֶׁהַסְּגֻלָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית אע"פ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סֵרָחוֹן גָּדוֹל, וְחֹשֶׁךְ רַב וְכָבֵד מְאֹד. אָמַר עַל זֶה רַב יוֹסֵף: "יֵיתֵי וְאִזְכִּי דְּאֵיתִיב בְּטוּלָא דְּכוּפִיתָא דַּחֲמָרֵיהּ", וְרַב יוֹסֵף הָיָה דַּרְכּוֹ לְהַבִּיט עַל הַפְּנִימִיּוּת, וְתָלָה גְּדֻלָּתוֹ בִּגְדֻלַּת "הַהוּא יוֹמָא דְקָא גָרִים", וְאָמַר עַל אִמּוֹ: "אֵיקוּם מִקָּמֵי שְׁכִינתָּא דְאַתְיָא", וְאָמַר עַל עַצְמוֹ: "לֹא תִּתְּנֵי עֲנָוָה דְאִיכָּא אֲנָא", אע"פ שֶׁמִּצַּד הַחִיצוֹנִיּוּת נִרְאֶה הַדָּבָר לְגַאֲוָה חָלִילָה, אֲבָל בַּעַל סְגֻלָּה נַפְשִׁית שֶׁכְּמוֹתוֹ ע"ה, אָמַר זֶה בְּכָל מִלּוֹּי הַקְּדֻשָּׁה וְהָעֲנָוָה הָאֲמִתִּית, מֵעֵין עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל אָדוֹן הַנְּבִיאִים ע"ה, וְתַלְמִידָיו הֵם הוֹלְכִים בִּדְרָכָיו.

 

 

 

 

 

 

?>

77) מדוע לדעתכם חשובה כל כך, איגרת זו דווקא בדורנו?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

?>

 78) מדוע ערך הסגולה גדול יותר מערך הבחירה?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

?>

79) הסבירו מדוע דווקא שנאת ישראל גורמת לאיבוד  הסגולה? האם תוכלו להדגים זאת בדוגמה מהחיים?

 

 

 

 

?>

80) בהקשר לקירוב אנשים שאינם דתיים כותב הרב: "והשי"ת נותן בלבבו רצון ומחשבה של שנאה והתרחקות כדי שלא יבולע לו".

 למי התכוון הרב בדבריו? (הדגימו)

 

 

 

 

 

 

?>

81) העיסוק בתחום חינוכי גורם

לא-מעט תסכולים נוכח אי-ראיית תוצאות מיידיות. כיצד ניתן לעודד לפי דברי הרב קוק?

 

 

 

 

?>

82) המשיח יבוא עפ"י המסורת "עני ורכוב על חמור". מהי הסמליות בתיאור זה לפי הקטע שקראתם?

 

 


Last modified: Monday, 12 October 2020, 1:12 PM