מקור
האמונה היהודית מבוססת על התגלות ה' לעם ישראל בני המדבר
ביציאת מצרים, ובהתגלות מתן תורה.
(י) אמר לו החבר:
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים מִמִצְרַיִם וְכִלְכְּלָם בַּמִּדְבָּר וְהִנְחִילָם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶעֱבִירָם אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּרְדֵּן בְּמוֹפְתִים רַבִּים, וַאֲשֶׁר שָׁלַח אֲלֵיהֶם אֶת מֹשֶׁה בְּתוֹרָתוֹ, וְאַחֲרָיו – אַלְפֵי נְבִיאִים, שֶׁכֻּלָּם קָרְאוּ אֶל תּוֹרָתוֹ בְּיַעֲדָם שָׂכָר טוֹב לְכָל שׁוֹמְרָהּ וְעֹנֶשׁ לְכָל עוֹבֵר עָלֶיהָ. אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּכָל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, וְהַדְּבָרִים אֲרֻכִּים.
(יב) אמר הכוזרי:
לֹא חִנָּם הֶחְלַטְתִּי בָּרִאשׁוֹנָה לֹא לִשְׁאֹל אֶת הַיְּהוּדִים, מִדַּעְתִּי כִּי שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה אֶצְלָם נֻתְּקָה מִכְּבָר וְדַעְתָּם נִתְמַעֲטָה, כִּי דַּלּוּתָם לֹא הֵנִיחָה לָהֶם מִדָּה טוֹבָה. וְכִי לֹא הָיָה לְךָ לֵאמֹר: אַתָּה הַיְּהוּדִי, כִּי מַאֲמִין אַתָּה בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם וּמְסַדְּרוֹ וּמַנְהִיגוֹ, הוּא אֲשֶׁר בְּרַאֲךָ וְהוּא הַמַּטְרִיפְךָ לֶחֶם חֻקְּךָ, וְכַדּוֹמֶה מִן הַתְּאָרִים הָאֱלֹהִיִּים, בָּהֶם יַאֲמִין כָּל בַּעַל דָּת וּבִגְלָלָם שׁוֹאֵף הוּא אֶל הָאֱמֶת וְאֶל הַצֶּדֶק, בִּרְצוֹתוֹ לְהִדָּמוֹת לַבּוֹרֵא בְּחָכְמָתוֹ וּבְצִדְקוֹ?
התגלות ה' לעם ישראל לבדו יוצרת מחויבות אמונתית ומצוותית. התגלות מציאותית זו יוצרת הוכחה מוחלטת למציאות ה', בניגוד לאמונה המבוססת על שכל בלבד.
(כה) אמר החבר:
וּמֵעֵין זֶה הֲשִׁיבוֹתִיךָ כַּאֲשֶׁר שְׁאָלַתְנִי אַתָּה! וּבְדוֹמֶה לְזֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּפֶתַח דְּבָרָיו בְּדַבְּרוֹ אֶל פַּרְעֹה: "אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ" – רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחַק וְיַעֲקֹב – כִּי הָיָה דְּבַר הָאָבוֹת מְפֻרְסָם אָז בָּאֻמּוֹת, וְנוֹדַע כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי נִתְחַבֵּר עִמָּם וְהִשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה לָהֶם נִפְלָאוֹת; לָכֵן לֹא אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְפַרְעֹה: "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ", וְלֹא: "בּוֹרְאִי וּבוֹרְאֲךָ שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ". וְכֵן פָּתַח הָאֱלֹהַּ בִּדְבָרוֹ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם", וְלֹא אָמַר: "אֲנִי בּוֹרֵא הָעוֹלָם וּבוֹרַאֲכֶם". וְכֵן פָּתַחְתִּי אֲנִי בְּהָשִׁיבִי לְךָ, שַׂר הַכּוּזָרִים, כַּאֲשֶׁר שְׁאָלַתְנִי לֶאֱמוּנָתִי, בְּהוֹדִיעִי אוֹתְךָ מַה הוּא הַדָּבָר הַמְּחַיֵּב אוֹתִי וְהַמְּחַיֵּב אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, דָּבָר שֶׁנִּתְבָּרֵר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּרִאשׁוֹנָה עַל פִּי רְאוּת עֵינַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן נִמְסַר לְאִישׁ מִפִּי אִישׁ בְּקַבָּלָה, הַדּוֹמָה לְמַרְאֵה עֵינַיִם.
(כו) אמר הכוזרי:
לְפִי זֶה אֵין תּוֹרַתְכֶם מְחַיֶּבֶת כִּי אִם אֶתְכֶם בִּלְבַד!
יחס היהדות כלפי גרים.
(כז) אמר החבר:
אָמְנָם כֵּן! כָּל מִי שֶׁנִּלְוָה עָלֵינוּ מִן הָאֻמּוֹת כְּיָחִיד יְבוֹאֵהוּ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר יֵיטִיב עִמָּנוּ הָאֱלֹהַּ, אֲבָל שָׁוֶה לֹא יִשְׁוֶה אֵלֵינוּ. כִּי אִלּוּ הָיָה חִיּוּב הַתּוֹרָה מִצַּד מַה שֶׁהָאֱלֹהַּ בָּרָא אֶת כֻּלָּנוּ, הָיוּ שָׁוִים בָּהּ כָּל בְּנֵי אָדָם, כַּלָּבָן כַּשָּׁחוֹר, כִּי כֻּלָּם בְּרוּאָיו ית', אוּלָם חִיּוּב הַתּוֹרָה עָלֵינוּ הוּא מִצַּד מַה שֶׁהוֹצִיאָנוּ הָאֱלֹהַּ מִמִּצְרַיִם וּמִצַּד - הֱיוֹת לוֹ הִתְחַבְּרוּת עִמָּנוּ, בִּהְיוֹתֵנוּ סְגֻלַּת בְּנֵי אָדָם.
(כח) אמר הכוזרי:
רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ, הַיְּהוּדִי, מִתְהַפֵּךְ בִּדְבָרֶיךָ, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה מַאֲמָרְךָ נָאֶה שָׁב לִהְיוֹת פָּגוּם.
(כט) אמר החבר:
שָׂאֵנִי נָא וַאֲבָאֵר אֶת הַדָּבָר בְּהַרְחָבָה, וְשָׁב הַפָּגוּם בְּיוֹתֵר בְּעֵינֶיךָ לִהְיוֹת הַנָּאֶה בְּיוֹתֵר.
(ל) אמר הכוזרי:
דַּבֵּר כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ.
ארבע הדרגות במציאות ובעולם הטבע, וייחודה של כל דרגה
(לא) אמר החבר:
הֲלֹא תּוֹדֶה כִּי הָעִנְיָן הַטִּבְעִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַיְּבִים: לְקִיחַת הַמָּזוֹן, הַגִּדּוּל וְהַהוֹלָדָה, הֵם וְכֹחוֹתֵיהֶם וְכָל תְּנָאֵיהֶם, נִתְיַחֲדוּ בּוֹ הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים, לֹא הָאֲדָמָה וְהָאֲבָנִים, הַמַּחְצָבִים וְהַיְּסוֹדוֹת.
(לב) אמר הכוזרי:
זֶה הוּא כְּלָל הַטָּעוּן פֵּרוּט, אוּלָם אֱמֶת הוּא.
(לג) אמר החבר:
וּבָעִנְיָן הַנַּפְשִׁי, שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַיְּבִים: תְּנוּעוֹת וּרְצוֹנוֹת וּמִדּוֹת, וְחוּשִׁים, חִיצוֹנִיִּים וּפְנִימִיִּים, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, נִתְיַחֲדוּ כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים.
(לד) אמר הכוזרי:
אַף זֹאת אֵין לִדְחוֹת.
(לה) אמר החבר:
וְאִלּוּ הָאָדָם נִתְיַחֵד מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעִנְיָן הַשִּׂכְלִי, שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְחַיְּבוּ: תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, וְאַחֲרֵי זֶה תִּקּוּן עִנְיְנֵי הַבַּיִת, וְאַחֲרָיו תִּקּוּן עִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, וְכָכָה קָמָה אָמָּנוּת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה, וְאִתָּם הַחֻקִּים הַנּוֹהֲגִים בַּמְּדִינָה.
(לו) אמר הכוזרי:
אַף זֶה אֱמֶת.
(לז) אמר החבר:
וּמַה הִיא מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִזֹּאת?
(לח) אמר הכוזרי:
מַדְרֵגַת הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים.
(לט) אמר החבר:
אֵינֶנִּי מִתְכַּוֵּן כִּי אִם לַמַּדְרֵגָה הַמַּבְדִּילָה אֶת בְּעָלֶיהָ הַבְדָּלָה עַצְמִית, כְּהֶבְדֵּל הַצֶּמַח מִן הַדּוֹמֵם וּכְהֶבְדֵּל הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה, אוּלָם הַהַבְדָּלוֹת בְּרַב אוֹ בִּמְעַט אֵין לָהּ גְּבוּל, הוֹאִיל וְהִיא הַבְדָּלָה מִקְרִית וְאֵינָהּ מַדְרֵגָה עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת.
(מ) אמר הכוזרי:
אִם כֵּן, אֵין בְּעוֹלָם הַדְּבָרִים הַמֻּשָּׂגִים בַּחוּשִׁים מַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת הָאָדָם.דרגת הנבואה ייחודית לעם ישראל ומהווה מדרגה נוספת בבריאה. דרגה זו היא אלוקית ועל-טבעית. (מא) אמר החבר: וְאִם יִמָּצֵא בֶּן אָדָם אֲשֶׁר יָבוֹא בָּאֵשׁ
וְלֹא תִּשְׂרְפֵהוּ, וְיַעֲמֹד זְמַן רַב בְּלִי מַאֲכָל וְלֹא יִרְעַב, וּבְעוֹר
פָּנָיו יִקְרַן אוֹר שֶׁאֵין הָעַיִן יְכוֹלָה לַעֲמֹד בּוֹ, וְלֹא יֶחֱלֶה וְלֹא
יֵחָלֵשׁ, עַד דִּבְהַגִּיעוֹ לְאַחֲרִית יָמָיו יָמוּת לִרְצוֹנוֹ, כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה
עַל מִטָּתוֹ לִישֹׁן בְּיוֹם יָדוּעַ וּבְשָׁעָה יְדוּעָה, וְנוֹסָף עַל כָּל אֵלֶּה
יֵדַע תַּעֲלוּמוֹת מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה, הַאֵין מַדְרֵגָה זוֹ נִבְדֶּלֶת
הֶבְדֵּל עַצְמִי מִמַּדְרֵגַת בְּנֵי אָדָם? (מב) אמר הכוזרי: אָמְנָם כֵּן, מַדְרֵגָה זוֹ, אִם יֶשְׁנָהּ בַּמְּצִיאוּת,
אֱלֹהִית-מַלְאָכִית הִיא, וְאֵינָהּ בְּחֹק הָעִנְיָן הַשִּׂכְלִי, הַנַּפְשִׁי אוֹ
הַטִּבְעִי, כִּי אִם בְּחֹק הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. (מג) אמר החבר: אֵין אֵלֶּה כִּי אִם אֲחָדִים מִתָּאֳרֵי אוֹתוֹ
הַנָּבִיא אֲשֶׁר אֵין חוֹלֵק עַל נְבוּאָתוֹ. עַל יָדָיו נִגְלָה לֶהָמוֹן דְּבַר
הִתְחַבֵּר הָאֱלֹהוּת בָּהֶם וְנוֹדַע לָהֶם כִּי יֵשׁ לָהֶם אָדוֹן הַמַּנְהִיגָם
גַּם כִּרְצוֹנוֹ וְגַם כְּפִי עָבְדָּם אוֹתוֹ אוֹ הַמְרוֹתָם בּוֹ. נָבִיא זֶה הוּא
אֲשֶׁר הֵסִיר פְּנֵי הַלּוֹט מֵעַל הֶעָבָר בְּהוֹדִיעוֹ אֵיךְ הָיְתָה
בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְכֵיצַד הִתְיַחֲסוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי הַמַּבּוּל אֶל
אָדָם, וְאֵיךְ הָיָה הַמַּבּוּל, וְכֵיצַד הִתְיַחֲסוּ שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת אֶל שֵׁם,
חַם וְיֶפֶת, בְּנֵי נֹחַ, אֵיךְ נִפְרְדוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְהֵיכָן הִתְיַשְּׁבוּ
בְּנֵי הָאָדָם, וְכֵיצַד צָצוּ הַמְּלָאכוֹת וְנִבְנוּ הֶעָרִים, וּשְׁנוֹת הָעוֹלָם
מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הֵנָּה מַה הָיוּ.. תיאור היווצרות הדת היהודית בהשוואה לדתות האחרות (בבת אחת מול היווצרות הדרגתית). (פ) אמר הכוזרי: נַחְזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, הוֹדִיעֵנִי נָא: אֵיךְ קָמָה
דַּתְכֶם? אֵיךְ נִתְפַּשְּׁטָה וְנִתְקַבְּלָה? אֵיךְ הִגִּיעוּ הַדֵּעוֹת לִידֵי
הֶסְכֵּם לְאַחַר שֶׁהָיוּ חֲלוּקוֹת? וּבְמֶשֶׁךְ אֵי זֶה זְמַן הֻנְּחוּ יְסוֹדוֹת
הַדָּת, עֲלֵיהֶם נִבְנְתָה, וְאַחַר כָּךְ נִתְחַזְּקָה, וּלְבַסּוֹף נִשְׁלְמָה?
שֶׁהֲרֵי תְּחִלַּת כָּל דָּת אֵינָהּ, בְּלֹא סָפֵק, כִּי אִם בַּיְּחִידִים שֶׁחִזְּקוּ
אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּמַתָּן תֹּקֶף לָאֱמוּנָה אֲשֶׁר יִרְצֶה הָאֱלֹהַּ בְּהִגָּלוֹתָהּ,
עַד אֲשֶׁר נוֹסְפוּ עֲלֵיהֶם רַבִּים, בִּגְבוֹר הַשְׁפָּעַת הַיְּחִידִים עַל זוּלָתָם,
אוֹ בְּבוֹא לְעֶזְרָתָם מוֹשֵׁל הַמַּכְרִיחַ אֶת הַהֲמוֹנִים לְקַבֵּל אֶת הָאֱמוּנָה
הַהִיא. (פא) אמר החבר:
(פב) אמר
הכוזרי: הִפְלַגְתָּ בִּדְבָרֶיךָ, הֶחָבֵר! תולדות עם ישראל במצרים ובמדבר, מלמדים על השגחת ה'. (פג) אמר החבר:
פד) אמר הכוזרי: בָּרוּר הַדָּבָר כִּי כָּל זֶה פְּעֻלַּת הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי, תּוֹרָה
שֶׁנִּתְּנָה בְּמוֹפְתִים כָּאֵלֶּה חוֹבָה עַל כָּל רוֹאֵיהֶם לְקַבְּלָהּ, כִּי
בְּלֵב אִישׁ מֵהֶם לֹא יַעֲלֶה סָפֵק כָּל שֶׁהוּא, פֶּן יֵשׁ בְּזֶה מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים
אוֹ אֲחִיזַת עֵינַיִם אוֹ פֹּעַל הַדִּמְיוֹן. כִּי, אִם הַיָּם וְהִבָּקְעוֹ וְעָבְרָם
בְּתוֹכוֹ לֹא הָיוּ כִּי אִם פְּרִי דִּמְיוֹנָם, הֲרֵי שֶׁאַף יְצִיאָתָם מֵעַבְדוּת
וּמוֹת מְשַׁעְבְּדֵיהֶם וּלְקִיחַת שְׁלָלָם וְהִשָּׁאֵר מָמוֹנָם בִּידֵיהֶם לֹא
הָיוּ כִּי אִם בַּדִּמְיוֹן, וּסְבָרָה כָּזֹאת אֵינָהּ כִּי אִם עִקְּשׁוּת שֶׁל
אֶפִּיקוֹרְסִים.