ויקטור פרנקל- האדם מחפש משמעות
|
הענקת משמעות לחיים עוזרת לאדם להתמודד עם משברים. אֱמֶת, חִפּוּשֵׂי הָאָדָם אַחַר פֵּשֶׁר וַעֲרָכִים עֲלוּלִים לְעוֹרֵר מְתִיחוּת פְּנִימִית וְלֹא לְהַשְׁרוֹת שִׁוּוּי מִשְׁקָל פְּנִימִי. אוּלָם מְתִיחוּת זוֹ עַצְמָהּ הִיא תְּנַאי קֹדֶם הֶכְרֵחִי לִבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ. הֲרֵינִי מֵעֵז לוֹמַר, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר בָּעוֹלָם, שֶׁעָשׂוּי לַעֲזֹר לָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר אַף עַל הַגָּרוּעַ מִכֹּל, כְּמוֹ הַיְּדִיעָה כִּי יֵשׁ פֵּשֶׁר לְחַיָּיו. הַרְבֵּה חָכְמָה גְּנוּזָה בְּמַאֲמַר נִצ'שֶה: "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְמַה שֶׁלְּמַעֲנוֹ יִחְיֶה, הוּא יוּכַל לָשֵׂאת כִּמְעַט כָּל אֵיךְ". בְּמִלִּים אֵלֶּה רוֹאֶה אֲנִי סִסְמָה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה לְכָל פְּסִיכוֹתֶרַפְּיָה. בְּמַחֲנוֹת הָרִכּוּז הַנָּאצִיִּים רָאִינוּ (וְדָבָר זֶה נִתְאַשֵּׁר עַל יְדֵי פְּסִיכִיאַטְרִים אָמֶרִיקָנִיִּים בְּיַפָּן וּבְקוֹרֵאָה), כִּי אֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ כִּי מְצַפֶּה לָהֶם תַּפְקִיד שֶׁעֲלֵיהֶם לְקַיְּמוֹ, הָיוּ מְסֻגָּלִים לָצֵאת מֵהֶם חַיִּים. אֲנִי עַצְמִי, כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי אֶל מַחֲנֵה הָרִכּוּז בְּאוֹשְׁוִיץ, הִפְקַרְתִּי כְּתַב יָד שֶׁהָיָה מוּכָן לְפִרְסוּם. אֵין סָפֵק, כִּי רְצוֹנִי הָעַז לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ כְּתַב יָד זֶה הוּא שֶׁסִּיְּעַנִי לַעֲמֹד בִּתְלָאוֹת הַמַּחֲנֶה. לְמָשָׁל, כְּשֶׁחָלִיתִי בְּטִיפוּס, שִׁרְבַּטְתִּי עַל גַּבֵּי פִּסּוֹת נְיָר קְטַנּוֹת רְשׁוּמוֹת רַבּוֹת שֶׁנּוֹעֲדוּ לַעֲזֹר לִי לִכְתֹּב אֶת כְּתַב הַיָּד מֵחָדָשׁ, אִם אֶזְכֶּה לִחְיוֹת עַד יוֹם הַשִּׁחְרוּר. בְּטוּחַנִי כִּי שִׁחְזוּר זֶה שֶׁל כְּתַב יָדִי הָאָבוּד בְּחֶשְׁכַת צְרִיפוֹ שֶׁל מַחֲנֵה רִכּוּז בָּאוָארִי עָמַד לִי לִגְבֹּר עַל סַכָּנַת הַהִתְמוֹטְטוּת. ( ו' פרנקל, האדם מחפש משמעות, עמ' 126)
|
|