בראשית י"ח, א- ה- אברהם מזמין אורחים- שיעור 1
פסוקים א- ה- אברהם מזמין אורחים
א וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.
ב וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים,
נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל,
וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.
ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.
ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.
ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר
תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן
תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
אברהם (שמו שונה בפרק הקודם) יושב בפתח האוהל כְּחֹם הַיּוֹם. חם מאוד במדבר, והאוהל הכהה קולט את החום, ולכן נעים יותר לשבת בחוץ. אברהם רואה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים. הקורא יודע שלא מדובר באנשים רגילים כי כתוב בפתיח: וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה. שימו לב: מלאכים נראים כבני אדם במקרא.
אברהם מציע לאנשים עוברי האורח אירוח בסיסי המקובל במדבר:
מים לרחיצת הרגלים, מנוחה בצל, פת לחם.
להצעה זו המלאכים מסכימים: כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
גם יושבי המדבר של זמננו, הבדואים, מחשיבים את האירוח כמצווה גדולה. מדוע?
המדבר, עובר האורח תלוי באירוח של אחרים כדי לשרוד. יש כמות מצומצמת של מים ומזון שאדם יכול לשאת איתו, ואין YELLOW בדרך...