תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  ח וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.

אמנם אברהם הציע אירוח בסיסי, אך בפועל הוא עורך לאנשים סעודת מלכים:

שרה נדרשת להכין עוגות סולת, הנער (ישמעאל, על פי רש"י) נדרש להכין את העגל  "בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב" ואברהם מגיש את העוגות ואת הבשר עם חמאה וחלב. כשהאנשים סועדים אברהם עֹמֵד עֲלֵיהֶם. מה פירוש? א. עומד לידם לשרתם, כמו מלצר. ב. מגן עליהם כדי שיאכלו ברוגע.

ט וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל.

בשלב זה אברהם אמור לחשוד כי האורחים שלו אינם אנשים רגילים. חישבו מדוע.

י וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו.

זוהי הבשורה- בעוד שנה מהיום, יהיה לאברהם בן משרה אישתו. את הבשורה שומע אברהם ושומעת גם שרה.

  יא וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים, בָּאִים בַּיָּמִים; חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה, אֹרַח כַּנָּשִׁים.

משפט זה הוא אקספוזיציה- מספק מידע על הדמויות. אברהם ושרה זקנים, ולשרה פסקה הוסת (אֹרַח כַּנָּשִׁים), כלומר- היא איננה פורייה!

יב וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן.

שרה צוחקת בקרבה- בלב. למה?

א. אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה? אחרי גיל הבלות (הפסקת הוסת) האם יתכן שתהיה לה עדנה? {עדינות של אישה צעירה מפתה או עדנה כמו מחזור- המילה מחזור קשורה לזמן, כמו המילה עידן].

ב. וַאדֹנִי זָקֵן- לא רק ששרה זקנה, אלא שאבהרם זקן (ואפילו יותר). האם לו יש את האון לקיים עמה יחסים ולהפרות אותה?

יג וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַבְרָהָם:  לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר, הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי.

המלאך (שכבר ברור כעת כי זה מה שהוא) נוזף בתגובה של שרה- הוא "מדווח" כי צחקה ואף "מדווח" על המחשבה שעלתה בראשה- הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד--וַאֲנִי זָקַנְתִּי?

שימו לב- המלאךמזכיר את מחשבתה כי הדבר לא יתכן כי היא זקנה, ומשמיט את מחשבתה כי אברהם זקן. מדוע? רש"י פירש: "שינה הכתוב מפני השלום". המלאך לא רוצה שאברהם יעלב או יכעס, אז הוא משנה את דבריה למען שלום בית.

יד הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה, דָּבָר; לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה--וּלְשָׂרָה בֵן.  טו וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה; וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי צָחָקְתְּ.