תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

א וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה, בָּעֶרֶב, וְלוֹט, יֹשֵׁב בְּשַׁעַר-סְדֹם; וַיַּרְא-לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה.  ב וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא-אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל-בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין.  ג וַיִּפְצַר-בָּם מְאֹד--וַיָּסֻרוּ אֵלָיו, וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתוֹ; וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. 

ניתן למצוא הבדלים בין הכנסת האורחים של לוט ובין הכנסת האורחים של אברהם.

צרו טבלה במחברת ומלאו אותה. הכינו עמודה ללוט ועמודה לאברהם (י"ח, א- ה):

א. זמן האירוח

ב. מי שותף פעיל באירוח?

ג. מה כוללת הצעת האירוח?

ד. ההשתדלות של המארח

ה. מה מוגש לאורחים?

ד טֶרֶם, יִשְׁכָּבוּ, וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל-הַבַּיִת, מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן:  כָּל-הָעָם, מִקָּצֶה.  ה וַיִּקְרְאוּ אֶל-לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ, אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר-בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה; הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ, וְנֵדְעָה אֹתָם.

אנו למדים יותר על הכנסת האורחים בסדום- אנשי העיר מעוניינים לפגוע באורחים של לוט. כיצד? המילה וְנֵדְעָה מלמדת על כוונתם המינית. הם מעוניינים לאנוס את האנשים.

ו וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט, הַפֶּתְחָה; וְהַדֶּלֶת, סָגַר אַחֲרָיו.  ז וַיֹּאמַר:  אַל-נָא אַחַי, תָּרֵעוּ.  ח הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ--אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם, וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם; רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר, כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ, בְּצֵל קֹרָתִי.

לוט מציע לאנשי העיר "מנחת פיוס"- את שתי בנותיו הבתולות (!)

יש כאן התנגשות בין שני ערכים: ערך הכנסת אורחים, וניכר כי הוא חשוב ללוט (למד מהדוד שלו אברהם), וערך המשפחה, ערך כבוד האישה, וניכר כי הוא פחות בעיניו של לוט.

קחו לכם רגע להתעצבן.

נמשיך.

ט וַיֹּאמְרוּ גֶּשׁ-הָלְאָה, וַיֹּאמְרוּ הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט--עַתָּה, נָרַע לְךָ מֵהֶם; וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.

אנשי העיר אינם מעוניינים ב"מנחת הפיוס" של לוט. הם לא רוצים את בנותיו אלא מתעקשים על האורחים. הם בזים ללוט ואומרים: הָאֶחָד בָּא-לָגוּר וַיִּשְׁפֹּט שָׁפוֹט- מי אתה שתשפוט אותנו? אתה זר שבא לגור פה. ומאיימים: נָרַע לְךָ מֵהֶם- אנחנו נפגע בך יותר מאשר באורחיך. ולאחר הדיבורים- מעשים: וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת.