תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

למבנה המזמור- הקליקו
סוג המזמור: מזמור שבח והלל לה', המזמור מתאר את גדולתו של הבורא, תוך התבוננות במעשי ידיו .
המזמור נאמר בבתי הכנסת לאחר תפילת מוסף של ראש חודש ובמקצת מקהילות אשכנז נוהגים לקרוא אותו גם במנחה לשבת בין שבת בראשית ועד השבת הגדול (כלומר משמחת תורה ועד שבת לפני חג הפסח)

מזמור ק"ד הוא תיאור הטבע המפורט והמגוון ביותר במקרא. הוא מכיל שפע של תמונות מעולם החי, הצומח  והדומם, ואף על האדם כחלק מן הבריאה כולה.

במזמור שלפנינו ישנם בעצם שתי מידות המשתלבות זו בזו לאורך כל הטקסט.
הראשונה המשורר נפעם נוכח הבריאה, מההרמוניה של הבריאה ואת שיא התפעמותו ניתן לראות  בפסוק כ"ד " מָֽה־רַבּ֬וּ מַֽעֲשֶׂ֨יךָ ׀ יְֽהוָ֗ה    כֻּ֭לָּם בְּחָכְמָ֣ה עָשִׂ֑יתָ"

כלומר המשורר נפעם מחכמת ה' המתגלה בבריאה, הן במעשה החד-פעמי שבו ברא ה' את עולמו (ששת ימי הבריאה) , והן בניהולו הסדיר של עולמו לאחר מכן.

מידה שניה היא היכולת להיות תמיד בשמחה , לא לשכוח ולו לדקה את החיוך
המזמור נפתח ב"בָּרְכִי נַפְשִׁי" וסוגר ב"בָּרְכִי נַפְשִׁי". וכל הברכה היא מתוך שמחה, כי ככה החיים. לא רק הטבע מופלא. אפילו עבודת האדמה "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ" (פסוק יד) נעשית בכיף, ובצד הלחם מוגשים גם היין והשמן; וכידוע "וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן" (פסוק טו). כמו שאומר פסוק לד: "אָנֹכִי, אֶשְׂמַח בַּה'!"

למעשה, ניתן לומר שהמזמור עוסק בין היתר גם