תהילים ק"ד- ניתוח המזמור

מבנה המזמור:

מזמור המתאר את הבריאה במלוא היקפה כמזמורנו, ומהלל את ה' אשר ברא עולם מופלא ומגוון זה, הגיוני שישתמש בתיאור המכיל את סדר הבריאה ואת חלקיה, כפי שהדבר בפרק א' בספר בראשית.
אם בתיאור ספר בראשית מתחילה הבריאה בבריאת האור ביום הראשון, ובריאת הרקיע ביום השני, הרי במזמורנו מתחיל תיאור הבורא ב"עוטה אור כשלמה", וממשיך ב"נוטה שמים כיריעה". בתיאור הבריאה, נבראו ביום השלישי היבשה והצמחים: "יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה..." "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו". ובמזמור: "על הרים יעמדו מים, מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך יחפזון, יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם, גבול שמת בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ". וכן: "מצמיח חציר לבהמה, ועשב לעבודת האדם, להוציא לחם מן הארץ".

ביום הרביעי נבראו, כמתואר בספר בראשית, המאורות: השמש והירח. ובמזמור: "עשה ירח למועדים, שמש ידע מבואו".

ביום החמישי נבראו בעלי החיים, ובמזמורנו אנו מוצאים "תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער. הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מאל אכלם".

ביום השישי נברא האדם, ובמזמור התיאור: "יצא אדם לפעלו, ולעבודתו עדי ערב".

 

אך ישנה בעיה? החל מן הפסקה השלישית מפסיק סדר הבריאה שבבראשית לשמש את מזמורנו: המעיינות לא נזכרו כלל בבראשית א', ואילו "חיתו שדי" והפראים (- חמורי הבר) הרי נבראו ביום הששי. "עוף השמים" המוזכר בפסוק החותם פסקה זו (יב), נברא ביום החמישי. הפסקה הרביעית מתארת בעיקר את הצומח לסוגיו ולמיניו, ואלו הרי נבראו ביום השלישי.

בכלל יש לומר שתיאור החי, הצומח והאדם במזמורנו אינו מייחס את קיומם למעשה הבריאה המתואר בבראשית א', אלא קיומם מהווה נתון קיים

אז מה בעצם הקשר בין המזמור לסיפור הבריאה הראשון?
נראה כי מזמורנו אינו מכוון לתיאור מעשה הבריאה הראשון והחד-פעמי, אלא לבריאה כפי שהיא מתגלה למשורר בשעה זו שבה הוא נושא את שירתו. לפיכך מציאותם של חיות וצמחים ואף של האדם, היא נתון ראשוני במזמור, ואין בכוונתו לתאר את שעת בריאתם הראשונה, שכן אין זה נושא המזמור כלל. אלא שאופי קיומם של הנבראים השונים בהווה מותנה בהסדרים שונים שנקבעו בבריאה הראשונה, ורק בשל כך נזקק משורר מזמורנו לתיאור הבריאה בספר בראשית
.

 

 

בחרנו להציג את המזמור ואת החלוקה שלו כסוג של תחנות במעגל הבריאה  ובסופם תבונה אחת אולי אפילו שתיים.

תחנה ראשונה פסוקים א-ד: מבט מלמעלה המזמור פותח בהתפעלות מגודלו של האל, המלך הגדול והבלתי נתפס שגלימתו" אוֹר" ו"שָׁמַיִם". מגוריו - במים העליונים (שמעל השמים). מרכבתו - עננים. הוא "מְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ" ויש לו פמליה של משרתים באיכות מובחרת "עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט".

תחנה שניה פסוקים ה-ט : הרגע הזה שבו ה' מחליט לברוא את העולם
המסע ממשיך אל הרגע המכונן של בריאת העולם, שבה ריסן האל את  המים הקדמונים. סגר אותם בתהום. ניקז אותם מההרים "אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם", וקבע להם "גְּבוּל... בַּל יַעֲבֹרוּן".

תחנה שלישית פסוקים י-יח : המערכת האקולוגית(תורת הסביבה) של העולם
המים המרוסנים זורמים בנחלים ומשקים את כל היצורים החיים על פני האדמה וגם את "עוֹף הַשָּׁמַיִם". המים הם המפתח גם לצומח - "חָצִיר לַבְּהֵמָה, וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם".
מסוגיית התזונה עובר הסיור לסוגיית הדיור. בעצים - מקננות הציפורים. "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים". עולם ומלואו.

תחנה רביעית פסוקים יט-כג: כל דבר בעיתו ובזמנו
אנו מגלים שגם לגרמי השמים (שמש, ירח וכוכבים) יש תפקיד חשוב: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ". כשהשמש שוקעת בא הלילה ועולם של חיים קם לפעילות. למשל "הַכְּפִירִים, שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף".

עצירת ביניים (בין התחנות) פסוקים כד- כו החוכמה שבהרמוניה
ויהי ערב ויהי בוקר ותהי התובנה
: " מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ.)פסוק כד) המשורר מתפעל מהאל ומבין שכל החלטה שקיבל בורא עולם הוא עשה בחכמה ובהרמוניה מושלמת  ועל כך נאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה"
תחנה חמישית פסוקים כז- לב תחנה סופית?
החיים תלויים באל, לא רק קיומם (על ידי מזון), אלא גם הם עצמם. "תֹּסֵף (=תאסוף) רוּחָם (של היצורים החיים) יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן". אבל המוות הוא לא הסוף "תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה
".

מסקנה פסוקים לג-לה תמיד להיות בשמחה כי ה' עוזר שומר ומציל
המסע הזה שעבר המשורר יחד איתנו במזמור הזה גורם לו לשמחה לרצון לשיר " אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי; אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" (פסוק לג) אני בוטח בה' ולכן "אָנֹכִי, אֶשְׂמַח בַּיהוָה." (פסוק לד) וכאשר אני שמח אין פחד , ההרמוניה בעולמנו  פורחת ולכן " יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן-הָאָרֶץ,    וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם-"


Последнее изменение: Суббота, 28 марта 2020, 19:24