תנ"ך אורט יד לבוביץ' תש"ף

קטע זה עונה על אחת השאלות הגדולות בנוגע ליציאת מצרים: מדוע מסע קצר יחסית, נמשך 40 שנה?

יז וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם (=הנחה אותם, הוביל אותם) אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: 

פסוק זה מסביר שאלוהים, מורה הדרך של המסע, לא הוביל את בני ישראל במסלול המקוצר שעובר בארץ פלישתים. התבוננו במפה המצורפת. השתכנעתן/ם?

הנימוק:

כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם (=שלא יתחרט) הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה.  יח וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

ישנם שני פירושים אפשריים לנימוק: פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה-

א. שלא יתחרטו כי בארץ פלישתים מתחוללת מלחמה, ומראות המלחמה עלולים לגרום להם להעדיף לחזור למצרים.

ב. המעבר של בני ישראל בארץ פלישתים עלול לחולל מלחמה (בינם לבין הפלישתים), והם לא חזקים מספיק כדי להילחם. מצב כזה יביא אותם למנוסה בחזרה למצרים.

נסכם: מצב של מלחמה הוא בלתי אפשרי, כי העם שרק יצא מעבדות ישבר מהר ויברח למקום שממנו הגיע. אנשים תמיד נסוגים לאחור במצבי משבר שאין באפשרותם להתמודד עמם.

משה מקיים את משאלתו האחרונה של יוסף, ומעלה את עצמותיו איתו לארץ כנען:

יט

, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם.  כ וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.

היכן הופיעה משאלה זו?

כד וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת; וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  כה וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה.  כו וַיָּמָת יוֹסֵף, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים; וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ, וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. (בראשית, נ', כד- כו).

כיצד אלהים מנחה את העם במסע?

כא וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן, לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ, לְהָאִיר לָהֶם--לָלֶכֶת, יוֹמָם וָלָיְלָה.  כב לֹא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן, יוֹמָם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ, לָיְלָה--לִפְנֵי, הָעָם.

עמוד הענן- מנחה את בני ישראל ביום.

עמוד האש- מנחה את בני ישראל בלילה (שימושי גם לתאורה וגם להרחקת חיות ומזיקים).