Topic outline
ישוב ישן וישוב חדש
פרק ראשון
היישוב היהודי לגווניו בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית משלהי המאה ה-19 עד תום מלחמת העולם הראשונה.
הנושא 'יישוב חדש' יילמד כמונח.
בין מסורת לחידוש- סוגיות בשאלת אופיו של "היישוב החדש"
הצביון הדתי של היישוב - "פולמוס השמיטה" (עמודים 76-78)
ניסיונות לקירוב חילונים – מסע הרבנים למושבות (עמודים 82-85)
המושג הישוב החדש - השאלות מבחן הבגרות ישאלו מתוך הקובץ המצורף ולא מתוך ההרחבה בספר הלימוד
היישוב היהודי במעבר משלטון עות'מאני לשלטון המנדט הבריטי
פרק שני
תרומת המנדט להנחת היסודות לבית הלאומי היהודי.
הצהרת בלפור ומשמעותה.
המנדט הבריטי על ארץ ישראל.צמיחת הזהות הלאומית של ערביי ארץ ישראל
פרק רביעי
עמודים 135-138, 141-142
הגורמים להתחזקות זהות לאומית ערבית פלסטינית בארץ ישראל.
- קיום מרכיבי זהות אחדים בקרב ערביי ארץ ישראל קודם למלחמת העולם הראשונה: זהויות דתיות ,זהות עות'מאנית ,זהות ערבית ,זהויות משפחתיות ואזוריות - "סוריה הגדולה".
- דילמות בשאלת הזהות של הערבים בארץ ישראל עם תום המלחמה: "פלסטין" או "סוריה הגדולה".
עליה והתיישבות
פרק שישי
עמודים 189-190
הקמת תנועת "החלוץ "וההכשרות להגשמת ערכי הציונות.
החלוץ הדתי: הפועל המזרחי.
הקיבוץ הדתי.
העימות היהודי ערבי עד 1939
פרק שביעי
עמודים 207-208, 213-225, 229-230השפעות העימות על היישוב היהודי ועל הערבים בארץ ישראל.
1. ביטויי העימות: מאורעות(1920, 1921, 1929,) 1936-1939 - גורמים ומאפיינים.
2. השפעות העימות על היישוב היהודי.
- מדיניות הביטחון של היישוב: - הקמת "כוח המגן".
4. התערערות מצב היהודים בארצות האסלאם (הפרהוד).
5. ועדת פיל, הצעת החלוקה.
מדינה בדרך - היישוב היהודי בארץ ישראל 1945-1947
פרק תשיעי
עמודים 260-266, 270-274.
מה הביא לסיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל? מי "גירש" את הבריטים?
1. מאבק היישוב לגווניו במדיניות הבריטית בהתיישבות כגון :גוש עציון.
ה"העפלה": העלייה הבלתי - לגלית בנתיבי הים והיבשה מאירופה ומארצות האסלאם.
הפורשים - האצ"ל והלח"י ומאבקם בבריטים.
"תנועת המרי "ופירוקה.
4. מסירת המנדט לאו"ם .
"הצעת החלוקה".
החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר על חלוקת א"י לשתי מדינות.
מלחמת העצמאות פר"ח
המטרות בלמידת פר"ח מגוונות.
בדרך זו נתוודע למשבר שפקד את הישוב היהודי בשלב הראשון של מלחמת העצמאות ואת ההתפתחויות שהובילו להפעלת תכנית ד'.
נכיר את סיפורו של גוש עציון בימי מלחמת העצמאות.
נבין את ההתלבטות שקדמה להכרזה על הקמת המדינה ואת משמעותה ההיסטורית.
נתנסה בהבנת משמעותם של אירועים היסטוריים מתוך פרספקטיבות קולנועיות וספרותיות.
נפתח את היכולת להבין את משמעותם של המסרים הנסתרים הבאים לידי ביטוי בשפה הקולנועית ובסוגות היצירה הספרותית לגווניה.
נתנסה בהבנת תהליכים היסטוריים מתוך הקשרים גאוגרפים וכרונולוגיים.
נפתח יכולות של דיון מושכל ומנומק בדילמות היסטוריות שונות.
מטרות בתחום הערכים:
נפתח הזדהות עם המאבק למען ארץ ישראל ונלמד להזדהות עם הלוחמים לעצמאותה.
נבין ונפנים את מקומה של הציונות הדתית במאבק לעצמאות ישראל.
נכיר את ערך הרעות וההקרבה למען הכלל כפי שבא לידי ביטוי בימי מלחמת העצמאות.
נבין את חשיבותה של האמונה בצדקת הדרך ובחוסן שהיא מעניקה בתקופות מאתגרות וקשות.
נבין את השיקולים המורכבים העומדים בפני מנהיגות בעיתות משבר ונלמד להביע יחס של כבוד לדעות השונות המוצעות לפתרון המשברים.
מלחמת העצמאות
פרק עשירי
עמודים 281-318
מה הביא לכינון המדינה?
- קבלת ההחלטה מכ"ט בנובמבר על ידי היישוב היהודי בארץ ישראל.
- מלחמת העצמאות שלב א'.
הסירוב הערבי להחלטת כ"ט בנובמבר ופרוץ המלחמה בין ערביי ארץ ישראל ליישוב היהודי. - הכרזת העצמאות:
לבטים ולחצים ערב הכרזת העצמאות
איום הפלישה של מדינות ערב לארץ ישראל ושאלת מוכנות היישוב.
לחץ מצד ארה"ב לדחיית מועד הקמת המדינה. - תוצאות המלחמה. (עמודים 308-314)
- בעיית הפליטים.
- פליטים יהודים מארצות ערב. - הסכמי שביתת הנשק וקביעת גבולות המדינה
עליה קליטה והתיישבות במדינת ישראל
פרק שנים עשר
עמודים 339-360.
השפעות העלייה על עיצוב פני המדינה
"העליות "בעשורים הראשונים לאחר קום המדינה:
העליות ומאפייניהן:
גלי העליות עד 1951
גלי העליות 1953-1954 ואילך.
"מדיניות כור ההיתוך".
העליות בשנות ה – 70 ובשנות ה – 90 של המאה העשרים
יש ללמד על היקף כל עלייה ומאפייניה.
מבצעים ומאבקים לעלייה מברית המועצות.
מבצעי העליה מאתיופיה.יחסי מדינת ישראל והעולם הערבי
פרק ארבעה עשר
עמודים 422-423, 427-424, 448-457
דרכי ההתמודדות בין מלחמה לפתרון מדיני.
1. הסכסוך בין מדינות ערב לישראל מקום המדינה עד סוף שנות השבעים של המאה העשרים:
-התנגדות מדינות ערב לקיומה של מדינת ישראל והחתירה לחיסולה ולהקמת מדינה פלסטינית על אדמתה
מלחמות בין ישראל ומדינות ערב לאחר קום המדינה : מלחמת ששת הימים.