מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב

התומכים ברומאים - המתנגדים למרד

חלק מהיהודים, בדרך כלל העשירים, העירוניים, התנגדו למרד. הם לא האמינו כי מאבק צבאי נגד האימפריה הגדולה של התקופה יכול להצליח. הם לא נאבקו בקבוצות המורדים, אך נזהרו שלא להיפגע. דוגמא אפשר לראות בציפורי בגליל. שם, כאשר המורדים שלטו, שיתפו איתם פעולה, לפחות למראית עין. כשנתן יוסף בן מתיתיהו, מפקד המרחב, הוראה לבצר את העיר החלו בעבודות, אך מיד כשהגיעו הכוחות הרומאים לשער העיר פתחו בפניהם אנשי ציפורי את השער והבטיחו את נאמנותם לרומא. המתונים -  מדובר באנשים שהבינו שאם יפרוץ מרד יש סכנה שהוא יסתיים באסון נורא. בראשם משפחות הכהונה הגדולה בירושלים - ניסו לפעול כדי לעצור את ההתפרצות שתביא למרד. המתונים פעלו לעצור את המרד - מתוך הבנה שמאבק צבאי נגד רומא הוא חסר סיכוי ותוצאותיו יהיו איומות. חלק מהמתונים הצטרפו בתחילה למרד, מתוך אמונה שמדובר במשהו מקומי, שיביא לשיפור המצב עבור היהודים (החלפת הנציב, פיוס).

יוסף בן מתתיהו ביצירה שהופיעה בשנת 1854, בספר בו תרגום של ויליאם ויסטון לדבריו של בן מתתיהו - מאתר ויקיפדיה

הקנאים – התומכים במרד (המתנגדים לרומאים)

קנאים הם אלה שיוצאים למרד ומובילים אותו עד סופו המר. גם בתוך מחנה הקנאים לא מדובר בקבוצה אחת מאורגנת, אלא במספר קבוצות שנאבקו ביניהן. מה שאיחד אותם במאבק נגד הרומאים היה הקנאה לה' - "קנא קנאתי לה'". הקיצונית בין הקבוצות הייתה הסיקריים.
הקנאים שאפו למאבק צבאי ברומאים וגייסו רבים מהעניים לצידם. מיד עם תחילת המרד שרפו את ארכיון ירושלים, שבו היו כל שטרי החוב. בכך הצליחו להעביר לצידם עניים רבים ששמחו על שריפת העדות לחובם.
המאבקים בין הקנאים נמשכו לאורך רוב תקופת המרד. גם בתוך ירושלים הנצורה על ידי הרומאים המשיכו להיאבק ביניהם על ההנהגה ולרצוח אחד את השני. אחד ממנהיגי הסיקריים היה אלעזר בן יאיר, שברח עם אנשיו מירושלים בעקבות המאבקים בין הקנאים, למבצר מצדה.