אמירים אביב לבגרות היסטוריה

בעקבות נאום שר החוץ הבריטי, בווין, וההבנה כי מדיניות הספר הלבן לא תבוטל והיהודים העקורים באירופה לא יוכלו לעלות לארץ ישראל, בן גוריון הורה להקים מסגרת ארגונית שיצרה תיאום ושיתוף פעולה של שלוש המחתרות ('ההגנה', האצ"ל והלח"י) במאבק נגד הבריטים - תנועת המרי העברי.

עיקרי ההסדר בין המחתרות:

1. המחתרות לא מתאחדות, אלא ממשיכות להתקיים כל אחת במסגרתה. סוכם שהתכנון הפעולות וביצוען יעשה רק באישור המפקדה המשותפת שנקראה "ועדת X ", בוועדה ישבו נציגים מכל המחתרות.

2. בתחום רכישת הנשק תפעל כל מחתרת בדרכה, ואין צורך באישור מפקדת התנועה. 

3. גובשה תכנית פעולה שכללה פעולות בתחום העפלה, ההתיישבות ופעולות צבאיות נגד מנגנון הממשלה והמשטרה הבריטית. במסגרת התכנית הותקפו תחנות משטרה בריטיות, תשתיות, מתקנים צבאיים, שדות תעופה, בתי זיקוק, מסילות רכבת ועוד.  

 

 הסיבות להקמת "תנועת המרי העברי"

1. אכזבה מממשלת בריטניה: מדיניות הספר הלבן הבריטית לא השתנתה ואיסור העלייה של יהודים לישראל נמשך למרות ההבטחות - אבדן האמון בבריטניה.

2. השפעת המלחמה: השואה שהתרחשה לעם היהודי בתקופת מלה"ע ה- 2 והעמיקה את ההכרה בדבר הצורך שתהיה ארץ מקלט לעם היהודי.

3. יתרון האחדות: הנהגת הישוב היהודי הבינה, כי שיתוף פעולה של כל הפלגים בישוב תהייה בעלת עוצמה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמי.

4. לחץ על הבריטים: מטרת התנועה הייתה להחליש את הבריטים ולגרום להם לסיים את המנדט בארץ. 

 

צפו בסרטון, באיזה אופן לדעתכם המאבק בתחום העפלה מתקשר להקמתה של תנועת המרי העברי 

הפעולות הבולטות של תנועת המרי העברי

הפריצה למחנה עתלית - המבצע הראשון התקיים ב-9 באוקטובר 1945, כ- 100 אנשי פלמ"ח יצאו מקיבוץ בית אורן ופרצו למחנה המעצר בעתלית שהיו כלואים בו כ-200 מעפילים בלתי חוקיים (יהודים שניסו להיכנס לארץ ללא אישור). אנשי הפלמ"ח השתלטו במהירות על המקום תוך קבלת סיוע פנימי. הם העלו את המעפילים על משאיות והתכוונו לפזר אותם בסביבה. המשטרה הבריטית הגיעה והבורחים הצליחו להימלט עד לקיבוץ יגור. 

ליל הרכבות -  ב-1 לינואר 1945 פשטו 50 חוליות פלמ"ח על מסילות ברזל ברחבי הארץ ופוצצו אותן ב- 150 מקומות שונים. בצומת המסילה בלוד הפיצוץ נעשה תוך ניהול מאבק עם הבריטים במהלכו נהרג איש אצ"ל, ערבי ושני חיילים בריטים. 

ליל הגשרים - ב-16 ליוני 1946 נערכה פעולת ליל הגשרים. הוחלט להראות לבריטים כי אם הם ימשיכו לסגור את שערי הארץ בפני יהודים, יסגרו השערים האלה גם בפניהם (בניהם גשר בנות יעקב על הירדן, גשר אלנבי, גשר שייח' חוסיין, גשרים ליד מטולה ועוד). המטרה הייתה לפוצץ את כל הגשרים המובילים לארץ ישראל בלילה אחד. יחידות פלמ"ח פעלו במקביל לפיצוץ 11 גשרים המובילים אל א"י ובתוכה. המבצע עבר כמעט כולו בהצלחה. 10 גשרים פוצצו ללא תקלה. רק בגשר הרכבת באכזיב נתגלו החבלנים ו- 14 מהם נהרגו והגשר לא פוצץ. 

מבצע זה היה המבצע הגדול ביותר של "תנועת המרי העברי". הפעולה גרמה לבריטים נזק גדול הן בתחושת השליטה שלהם על המתרחש והן מבחינה חומרית.

פיצוץ תחנות הרדאר בחיפה - פיצוץ תחנות הרדאר היה סדרת פעולות שבוצעו נגד תחנות מכ"ם בריטיות שהוקמו על הר הכרמל ושימשו לגילוי ספינות מעפילים. המטרה של הפעולה הייתה לפגוע ביותר מיעד אחד במחנה. באותה עת היה במחנה רדאר חדש ותחנות אלחוט ורדיו שמכוונות את הפעולות של האניות והמטוסים נגד אניות מעפילים. הפעולות הצליחו לשבש את פעולת הרדאר אך הוא חזר לפעילות לאחר מספר שבועות.