אמירים אביב לבגרות היסטוריה

שיקולי מדיניות חוץ: 

1.  ירידת כוחה של בריטניה ותלותה בארצות הברית: הדיונים בשאלת א"י יצרו קרע בין בריטניה לבין ארה"ב, והיא לא יכלה להרשות זאת לעצמה. שתי המדינות היו שותפות מרכזיות במערכת הבינלאומית החדשה - ראשית 'המלחמה הקרה', ובריטניה הייתה זקוקה לתמיכתה המדינית והכלכלית של ארצות הברית.

2.  ייפויי כוח מחודש מהאו"ם: בריטניה הייתה מעוניינת להמשיך לשלוט בארץ ישראל ופנייתה לאו"ם הייתה חובתה מבחינת החוק הבינלאומי. בריטניה קיוותה לקבל כתב מנדט מחודש עם סמכויות נרחבות יותר ועזרה תקציבית שתאפשר לה שליטה והבטחת האינטרסים שלה באזור.

3.  דעת קהל בלתי אוהדת בעולם - פגיעה בשמה של בריטניה: סגירת שערי הארץ בפני מעפילים ניצולי שואה הצטיירה רע מאוד בדעת הקהל העולמית והבריטית, וממשלת בריטניה נדרשה לשנות את מדיניות הספר הלבן. 

 

שיקולי מדיניות פנים: 

4. פירוק האימפריה הבריטית מטעמים כלכליים - לאחר מלחמת העולם השנייה, התחזקה הגישה הדורשת לפרק את האימפריה הענקית שהחזיקה בריטניה ולהתכנס לאי הבריטי. מחיר אחזקתה של אימפריה היה עצום (צבא, פקידות, פיתוח) ולא השתלם יותר מבחינה כלכלית. 

5.מאבק המחתרות - בארץ התנהל מאבק צבאי באמצעות האצ"ל הלח"י, שגם אם לא איים על השלטון, הטריד והתיש את שלטונות המנדט וחייב אותם להחזיק צבא גדול שעלה כסף רב, במיוחד לאחר פיצוץ מלון המלך דוד.

 

- לאחר שהחליטו הבריטים להעביר את שאלת א"י לאו"ם, נערכו הציונים בארץ למאמצי הסברה ושכנוע למען הקמת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל.

 

הדיון באו"ם נערך בשלושה שלבים:

א. דיון בעצרת והחלטה על הקמת ועדת אונסקו"פ.

ב. פעילות ועדת אונסקו"פ והמלצותיה.

ג.  החלטת האו"ם בנוגע להמלצות ועדת אונסקו"פ.