תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון
הפרק שלפנינו עוסק בשאלות המרכזיות : מדוע שינה היישוב את מדיניותו כלפי בריטניה בסיום המלחמה ?מהם הגורמים שהובילו להקמת תנועת המרי העברי? באילו דרכים פעלה תנועת המרי העברי נגד הבריטים? כיצד נאבק היישוב היהודי במדיניות הספר הלבן לאחר הפסקת פעילותה של תנועת המרי העברי ומה היו עיקרי המחלוקת בין תומכי המאבק הצבאי לבין תומכי המאבק בתחום המדיני ובהעפלה?
4. העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם
4.3. שלב ב': ועדת החקירה של האו"ם - ועדת אונסקו"פ
באפריל 1947 נפתח דיון מיוחד בעצרת האו"ם והוחלט על הקמת ועדת אונסקו"פ - ועדת האו"ם המיוחדת לשאלת א"י שהורכבה מנציגי 11 מדינות עלפי עקרון הניטרליות. חברי הועדה היו מאוסטרליה, קנדה, הולנד, שבדיה, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה, הודו, איראן, אורוגוואי, גוואטמלה ופרו.
סמכויות הוועדה היו: לוודא את העובדות ולרשמן, לחקור כל שאלה וכל בעיה הנוגעות לעניין א"י, לתת את הדעת לאינטרסים הדתיים של האסלם, היהדות והנצרות, להכין דו"ח לעצרת הכללית ולהציע הצעות לפתרון בעיית א"י.
היכן גבו עדויות? הוועדה שמעה את נציגי ממשלת בריטניה, נפגשה עם מנהיגי היהודיים שהסבירו את הצורך במדינה יהודית, את הצורך המוסרי בהקמת מדינה ליהודים ואת הקשר ההיסטורי של העם היהודי לא"י. המשלחת ביקרה במחנות העקורים באירופה וראתה את המצוקה הנפשית של מאות אלפי יהודים חסרי כול שרובם שאפו להגיע לא"י. ה'ועד הערבי העליון' (נציגות הערבים), ונציגי הערבים הפלסטינים סרבו להופיע בפני הוועדה, תוך שהם מאיימים להטביע את המפעל הציוני בדם. חברי הוועדה היו עדים לאי תפקודו של המנדט הבריטי.
המלצות ועדת אונסקו"פ: בסופו של דבר הגישה הוועדה את המלצותיה:
1. סיום המנדט הבריטי וחלוקת הארץ לשתי מדינות ריבוניות (רוב חברי הועדה).
2. ירושלים בינלאומית בחסות האו"ם.
3. שתי המדינות העצמאיות יקיימו אחדות כלכלית ע"י מטבע משותף, ענייני מכס, תחבורה, תכניות פיתוח וכד'.
הצעה זאת הועלתה לדיון בפני עצרת האו"ם.