תקציר הידע - בונים מדינה במזרח התיכון

הפרק שלפנינו עוסק בשאלות המרכזיות : מדוע שינה היישוב את מדיניותו כלפי בריטניה בסיום המלחמה ?מהם הגורמים שהובילו להקמת תנועת המרי העברי? ‏באילו דרכים פעלה תנועת המרי העברי נגד הבריטים? ‏כיצד נאבק היישוב היהודי במדיניות הספר הלבן לאחר הפסקת פעילותה של תנועת המרי העברי ומה היו עיקרי המחלוקת בין תומכי המאבק הצבאי לבין תומכי המאבק בתחום המדיני ובהעפלה?

5. מלחמת העצמאות.

5.6. הדרוזים והצ'רקסים במלחמת העצמאות


הדרוזים חיים בעיקר בשטחי סוריה, לבנון וצפון ישראל - בכרמל (דליית אל כרמל ועספיא) ובגליל (חורפיש, ירכא, ג'וליס, בית ג'אן). המקום הקדוש להם ביותר הינו קבר הנביא שועייב (יתרו) סמוך לטבריה. הקהילה הצ'רקסית בארץ ישראל חייה בעיקר בשני כפרים בגליל (ריחניה וכפר כמא). לאורך תקופת המנדט הבריטי התקיימו שיתופי פעולה ועזרה הדדית בין הדרוזים והצ'רקסים ובין היישובים היהודיים, גם בתקופות של מתיחות רבה בין האוכלוסייה הערבית.

מלחמת העצמאות היוותה צומת מרכזי בבחירתם של הדרוזים והצ'רקסים לתמוך במדינת ישראל במאבק על עצמאותה ולהיותם, בהמשך, חלק בלתי נפרד ממנה.

 

 הדרוזים במלחמת העצמאות:

כבר בשלבים הראשונים של המלחמה היו הדרוזים נתונים ללחצים מנוגדים מצד היישוב היהודי ומצד הוועד הערבי העליון, כשכל צד מבקש לצרף את הדרוזים אליו. בעדה התקיימו מגמות סותרות. הקשרים בין הישוב היהודי והדרוזים התנהלו באמצעות אנשי 'ההגנה', ואנשי הסוכנות היהודית. נכבדים מכפרים מעורבים של דרוזים וערבים כגון עוספיה, שפרעם ומע'ר נטו יותר להתקרב ליהודים. בעקבותיהם הלכו תושבי הכפרים הסמוכים לחיפה ולאזור ההתיישבות היהודית בגליל המערבי. מנגד הכפרים הדרוזים שבעומק השטח הערבי היו זהירים יותר ביחסיהם עם היהודים. הדרוזים בארצות השכנות היו מפולגים ביניהם ולא נקטו עמדה ברורה. נכבדים שהגיעו מארצות אלו לארץ סיירו בכפרי הדרוזים והטיפו לניטרליות. הפעילים היהודים בשטח פעלו למנוע מהדרוזים להיגרר אחר הערבים המקומיים. אסיפת נכבדים מכל כפרי העדה שהתכנסה בדליית אל כרמל בתחילת המלחמה, הסתייגה מהשתתפות הדרוזים במהומות שיזם הוועד הערבי העליון ומשלחת שיצאה אל הר הדרוזים קיבלה אישור ותמיכה בהחלטת הנכבדים.

ביולי 1948 התגייסה קבוצה של דרוזים מעספיא, דלית אל-כרמל (ומסוריה) לשירות בצה"ל. טקס ההשבעה הראשון של המגויסים הדרוזים נערך במחנה 'נשר' ליד חיפה. הם סופחו כפלוגה דרוזית לחטיבה 9, שלחמה בצפון מערב הארץ. פלוגה זו היוותה את הגרעין ליחידת המיעוטים. הפלוגה הדרוזית הייתה שותפה להישגיה של היחידה ב"מבצע חירם" בחזית הצפונית.


הצ'רקסים במלחמת העצמאות:

בתחילת מלחמת העצמאות לחצו הערבים על תושבי כפר כמא הצ'רקסים לסייע להם במלחמתם ביישובים היהודים באזור. הצ'רקסים סירבו בתוקף, שמרו על קשר עם ארגון 'ההגנה' ונמנעו לחלוטין מלפעול יחדיו עם הערבים המקומיים. במהלך חודש יולי 1948, במסגרת "מבצע דקל" נכבש הגליל התחתון ובני הכפר כמא שיתפו פעולה עם 'ההגנה' והצטרפו בהמשך בגלוי לכוחות צה"ל ולחמו לצדם כפלוגה נפרדת. במסגרת "מבצע דקל', באמצע יולי 1948, במהלכו השתלטו כוחות צה"ל על נצרת, שפרעם וכפרים בגליל המערבי. היישוב הצ'רקסי ריחאניה היה מוקף ביחידות ערביות החל מראשית ההתלקחות. במסגרת "מבצע חירם" צעדה לעבר יישוב זה, בראש הכוח הלוחם, כיתת חלוץ לוחמת צ'רקסית, והכפר הועבר לשליטת צה"ל.


יחידת המיעוטים: יחידת המיעוטים איגדה את הכוחות הלוחמים הדרוזים והצ'רקסים שפעלו במלחמת העצמאות. אליהם הצטרפו בהמשך גם חיילים בדואים. משימותיה של יחידת המיעוטים היו בעיקר בתחום הביטחון השוטף.