אמירים אביב לבגרות היסטוריה

1. בתחום החברתי -  שינוי מצב הרוח: 

את אווירת הייאוש והחרדה ששררה בישראל ערב מלחמת ששת הימים, החליפה אווירה של אופוריה והתעלות. רבים נטו להאמין, כי הערבים למדו לקח וכי עתה יהיו מוכנים לעשות שלום בכל מחיר. שר הביטחון משה דיין, אמר כי הוא ממתין לטלפון מהערבים. נוצרה תחושה של עוצמה והתרוממות רוח, תחושה כי ישראל היא בלתי - מנוצחת והיא אימפריה אזורית. תחושה זו גרמה לזלזול בכוחם של הערבים ולשאננות שתתרסק מול המציאות בפניה של ישראל, כמה שנים מאוחר יותר, בהפתעת מלחמת יום הכיפורים ב- 1973 .    הרגשת האופוריה גרמה להעלאת מעמדם של קציני הצבא הבכירים בציבור, והם נהנו מהערצה ללא תקדים.

 

2. בתחום הכלכלי :  

ישראל שיפרה את מצבה הכלכלי. בתקופה שלאחר המלחמה המשק הישראלי עבר ממצב של מיתון לשגשוג כלכלי. יבוא ההון וההשקעות למדינת ישראל גדל מאוד וכן התרומות מרחבי העם היהודי בעולם.

בנוסף, החלה ארה"ב לשלוח סיוע כלכלי לישראל. הגידול בהשקעות ההון הביא להרחבת התעשייה והיקף התעסוקה, לגידול בייצור ולירידה באבטלה. יחסים כלכליים החלו להתפתח בין מדינת ישראל לבין שטחי יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני. המשק הישראלי קלט מוצרי חקלאות וכוח-אדם מ"השטחים." ישראל שיווקה מוצרי תעשיה לשווקים הערבים ב"שטחים," ורמת החיים שם עלתה. לגאות הכלכלית ולעליה ברמת החיים היו גם תופעות שליליות. היבוא לישראל גדל, ועמו הדרישה למוצרי מותרות. התעשרות מהירה של יזמים, קבלנים וסוחרים העמיקה את הפערים החברתיים-כלכליים בציבור. כוח העבודה שהיה כולו בידי היהודים החל עובר בהדרגה לערביי "השטחים," והחל ניצולם ככוח עבודה זול לדוגמא בענף הבנייה.

 

3. בתחום הפוליטי:

א. הוויכוח הציבורי על עתיד השטחים:  

לאחר המלחמה התגבשו מחנות פוליטיים שמלווים אותנו עד עצם היום הזה. בישראל החל ויכוח פוליטי, על עתיד השטחים, בין גורמי ימין לגורמי שמאל.

גורמי ימין בישראל, שמהם צמחה תנועת 'גוש אמונים' ראו ב"שטחים" - שטחים משוחררים, נחלת אבות מימי התנ"ך שחזרו לשלטון המדינה היהודית, והם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ויש ליישבם. אנשי 'גוש אמונים' החלו להקים יישובים, שהפכו עם השנים למפעל ההתנחלויות. הם רואים ב"שטחים" גם נכס אסטרטגי, ומתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים אלו.

מולם - גורמי שמאל, הטוענים כי על ישראל למסור שטחים אלו למדינות ערב תמורת שלום. הם רואים "בשטחים", "שטחים כבושים" ההופכים את ישראל למדינה מדכאת וכובשת עם אחר. תפיסה זו המיוצגת על-ידי תנועת 'שלום עכשיו' התומכת בדרישות הפלסטינים לנסיגה ישראלית לקווי גבולות 1967 ולהקמת מדינה פלסטינית לצידה של ישראל.

ב. חיזוק הקשר בין ישראל לבין יהודי התפוצות:

לאחר הניצחון התחזק מעמדה של מדינת ישראל בעיני יהודי התפוצות והם החלו לראות בה ציר מרכזי בחיי העם היהודי ומקור לגאווה. הזדהותם של יהודים בכל העולם עם מדינת ישראל, גברה ויהודים בעלי ממון שוכנעו, כי ביטחונה ושגשוגה של ישראל נחוצים להמשך קיומו של העם היהודי כולו. יהודי העולם תמכו בישראל מבחינה כלכלית ועשרות אלפי מתנדבים ועולים הגיעו לארץ ובכך חיזקו את הקשר בין מדינת ישראל לבין היהודים ברחבי העולם. גם התיירות היהודית לארץ גדלה.

 

4. בתחום הצבאי - בטחוני הסרת האיום על מדינת ישראל, התעצמות צה"ל ושינוי האסטרטגיה הצבאית של צה"ל:

לאחר המלחמה ישראל החלה לשפר את אמצעי הלחימה של צה"ל. חיל האוויר גדל פי שניים ורכש מטוסים מארצות-הברית. חיל השריון הכפיל את מספר הטנקים שלו. הייצור הביטחוני גדל פי 5 בשנתיים הראשונות לאחר המלחמה, ותקציב הביטחון גדל באופן ניכר. סכנת האיום הישיר על מדינת ישראל הוסרה, קווי האש היו רחוקים ממרכז הארץ. זה אפשר לצה"ל לעבור מאסטרטגיה של מלחמת מנע לאסטרטגיה של בלימה.

מלחמת ההתשה: לאחר תבוסתו המוחצת של הצבא המצרי במלחמה, החלה מצרים, באוקטובר 1968 בהפגזות כבדות על כוחות צה"ל הממוקמים בגדה המערבית של תעלת סואץ. הפגזות אלו, שהלכו והתגברו, זכו לכינוי "מלחמת ההתשה." המטרה הייתה: לכפות על ישראל נסיגה מהשטחים שכבשה.

 

5. בתחום המדיני - יחסים בינלאומיים:

א. קשרי חוץ של ישראל:

היחסים עם ארצות-הברית התהדקו. ארה"ב הפכה להיות בעלת הברית וספקית הנשק העיקרית של ישראל. תמיכתה של ארה"ב בישראל באה לידי ביטוי גם בסיוע כספי נרחב ובתמיכה בישראל במוסדות בינלאומיים. המלחמה הביאה להתקררות היחסים עם צרפת, שנשיאה, דה-גול, זעם על ישראל שפתחה במלחמה בניגוד לאזהרותיו. צרפת המשיכה במדיניות האמברגו )חרם( הצבאי על ישראל )צעד שדירבן את פיתוחם של תעשיות צבאיות בישראל.( ברית המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי, שתמכו במדינות ערב, ניתקו את יחסיהן עם ישראל והאשימו אותה בתוקפנות. לצעד זה הצטרפו גם כמה מדינות באפריקה. לעומת זאת, רוב מדינות המערב חשו אהדה עצומה לישראל, נוכח גודל ניצחונה, הם ראו בה מעצמה אזורית במזרח- תיכון, דבר שהביא להתחזקות מעמדה הבינלאומי של ישראל.

ב. החלטה מספר 242

בנובמבר 1967 מועצת הביטחון של האו"ם קיבלה את החלטה מספר 242, בקשר למלחמת ששת הימים ותוצאותיה. ההחלטה הדגישה את הצורך בשלום צודק ובר-קיימא שבו תוכל כל מדינה באזור לחיות בביטחון ובחופש. ההחלטה קראה לישראל לסגת משטחים  שנכבשו, ובנוסף, ההחלטה קראה לסיים את מצב הלוחמה, לכבד את השלמות הטריטוריאלית והעצמאות של המדינות ואת חופש השייט בנתיבי השייט הבינלאומיים.