אמירים אביב לבגרות היסטוריה

רקע:

במאה ה-19 עד למאה ה-20, מדינות מאירופה שלטו על 'מדינות' אחרות, שליטה שנחשבה לחוקית וללגיטימית.

הגדרות מושגים:

קולוניה - מושבה

מדינה אירופאית חזקה משתלטת על טריטוריה מעבר לים, מתיישבת בה ומקימה בה מערכת שלטונית משלה. המטרה - ניצול המשאבים וכוח האדם וכן שליטה אסטרטגית באזור.

קולוניאליזם

השתלטות מעצמות (כגון בריטניה וצרפת) על טריטוריות מעבר לים, באסיה, אפריקה ובאמריקה. זאת בעזרת התיישבות והקמת מערכת שלטונית. הקולוניאליזם ניצל את כוח העבודה וחומרי הגלם לטובת האינטרסים הכלכליים שלו.

דה-קולוניזציה

שלילת הקולוניאליזם, שחרור משלטון קולוניאלי וסיום המשטר הקולוניאלי. מדובר בתהליך שהביא בהדרגה לסיום שליטת המעצמות על המושבות מעבר לים והקמת מדינות עצמאיות בארצות אלה (מרוקו, תוניס, אלג'יר, מצרים וגם ישראל).

הגדרת המקום

התהליך מתרחש בכל אזור בו שלטה קולוניאליזם. אנו נתמקד בשני אזורים, המזרח התיכון וצפון אפריקה.

 

  הגדרת הזמן

תופעת הדה-קולוניזציה מתחילה כבר בין שתי מלחמות העולם, אך השיא מתרחש לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות החמישים והשישים של המאה העשרים. (ראוי לציין כבר בשלב זה שהתהליך במזרח התיכון קודם לתהליך בצפון אפריקה).

הגורמים שהביאו לתהליך הדה קולוניזציה:

א. גורמים אידיאולוגיים:

 התפתחות רעיון הלאומיות: העמים שחיו תחת השלטון הקולוניאלי נחשפו לתרבות ולרעיונות האירופאים (דמוקרטיה - שוויון, חירות וכדומה) והחלו לפתח תודעה לאומית עצמית, הן בשל השפעות אלה והן כתוצאה מהתנאים הקשים תחת השלטון זה.

ב. דעת הקהל בעולם:

   לאחר מלחמת העולם השנייה, איבדה מדיניות הקולוניאליזם את הלגיטימיות שלה ודעת העולם ראתה בקולוניאליזם מדיניות בלתי מוסרית שבה עם אחד שולט על עם אחר.

בנוסף, במסגרת 'המלחמה הקרה', המעצמות רצו לסלק את צרפת ובריטניה מכל השפעה שיש להן במזרח   
התיכון ובאפריקה (ובכלל בעולם) כדי שהן יעלו ויתפסו את מקומן ולכן תמכו בסיום הקולוניאליזם. הכוונה    שלהן הייתה שהמדינות שיוקמו לאחר סיום הקולוניאליזם, יצטרפו לגוש שלהם.

ג. גורמים כלכליים:

 משבר כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה: הנזקים הכלכליים והעלות הגבוהה של הלחימה אילצו את מדינות אירופה להשקיע את הונן בשיקום עצמי ועל כן לא יכלו להרשות לעצמן להמשיך ולשאת בהוצאות הגבוהות הכרוכות בפיתוח התשתיות במושבות ובהחזקת כוחות צבא ומנהל בארצות אלה.

ד. גורמים פולטים:

הקמת הליגה הערבית (1945) - הארגון שימש כגורם מדרבן ומסייע במאבקיהן של העמים הערביים שנשלטו עדיין על ידי המעצמות הקולוניאליות. למעשה הארגון התסיס את הכוחות הלאומיים המקומיים בכל מדינה ערבית כדי שאלו יפעלו לסילוק הכוחות הקולוניאליים - צרפת ובריטניה.

מושג - הליגה הערבית

ארגון שבו חברות כל מדינות ערב. כל מדינה שולחת נציג לארגון והם דנים בנושאים הפאן - ערביים ופועלים לקדם אינטרסים של האומה הערבית כולה. הארגון קיים עד היום.

 

המאפיינים העיקריים של תהליך הדה-קולוניזציה:

תהליך מורכב והדרגתי: במרבית המדינות מדובר בתהליך שחרור מתמשך ולא במלחמת שחרור חד פעמית זאת משום ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהן ולהתנגד לתהליך הדה-קולוניזציה. המדינות הקולוניאליות ניסו לשמר את מעמדן ולא ויתרו בקלות השליטה במדינות אלו.

 

תוצאות תהליך הדה-קולוניזציה:

הקמת מדינות עצמאיות:

במזרח התיכון: מצריים, סוריה, עיראק וירדן וישראל.

בצפון אפריקה: מרוקו, תוניס, אלג'יריה.

גבולות המדינות נקבעו על ידי המעצמות האירופאיות - בריטניה וצרפת, עוד לפני שעזבו את המדינות עליהן שלטו. המדינות שקמו לא תמיד קמו על בסיס אתני אחד (כל תושבי המדינה הם עם אחד) ולכן נוצרו סכסוכים מתמשכים בחלק מהמדינות למשל- סוריה ועיראק.