תקציר ידע - סוגיות נבחרות בתולדות המדינה

העלייה בשנות החמישים והשישים

מבוא:


במגילת העצמאות ישנה פנייה ליהודי העולם  "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", לאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, התחדשה העלייה המסיבית למדינת ישראל.


היקף העלייה וארצות המוצא של העולים

תוך שלוש שנים הגיעו לישראל כ- 700,000 יהודים. אם ערב מלחמת העצמאות האוכלוסייה היהודית בישראל מנתה כ- 650,000 נפשות, אז במהלך שלוש שנים האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה. במהלך שני העשורים ('60-'50) הגיעו למדינת ישראל למעלה ממיליון (1,100,000) עולים. הגירה זו ייחודית במינה וחסרת תקדים מבחינת היחס שבין כמות המהגרים לבין כמות האוכלוסייה הקולטת.


מרבית העולים הגיעו מהארצות הבאות:

·       צפון אפריקה (לוב, מצרים ומרוקו): בשני גלים עיקריים, באמצע שנות החמישים ובתחילת שנות השישים).

·       המזרח התיכון (תימן ועיראק): במבצעי העלייה "על כנפי נשרים" ,"עליית עזרא ונחמיה". וכן עולים בדרך היבשה מסוריה ולבנון.

·       אירופה: בעיקר עקורים ששהו במחנות פליטים בגרמניה ואוסטריה וממחנות המעצר בקפריסין, וכן יהודי בולגריה שלא נפגעו בשואה, ומהמדינות הקומוניסטיות פולין ורומניה.