תקציר ידע - סוגיות נבחרות בתולדות המדינה
העלייה בשנות החמישים והשישים
מבוא:
במגילת העצמאות ישנה פנייה ליהודי העולם "מדינת ישראל תהיה פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", לאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, התחדשה העלייה המסיבית למדינת ישראל.
היקף העלייה וארצות המוצא של העולים
תוך שלוש שנים הגיעו לישראל כ- 700,000 יהודים. אם ערב מלחמת העצמאות האוכלוסייה היהודית בישראל מנתה כ- 650,000 נפשות, אז במהלך שלוש שנים האוכלוסייה היהודית הכפילה את עצמה. במהלך שני העשורים ('60-'50) הגיעו למדינת ישראל למעלה ממיליון (1,100,000) עולים. הגירה זו ייחודית במינה וחסרת תקדים מבחינת היחס שבין כמות המהגרים לבין כמות האוכלוסייה הקולטת.
מרבית העולים הגיעו מהארצות הבאות:
· צפון אפריקה (לוב, מצרים ומרוקו): בשני גלים עיקריים, באמצע שנות החמישים ובתחילת שנות השישים).
· המזרח התיכון (תימן ועיראק): במבצעי העלייה "על כנפי נשרים" ,"עליית עזרא ונחמיה". וכן עולים בדרך היבשה מסוריה ולבנון.
· אירופה: בעיקר עקורים ששהו במחנות פליטים בגרמניה ואוסטריה וממחנות המעצר בקפריסין, וכן יהודי בולגריה שלא נפגעו בשואה, ומהמדינות הקומוניסטיות פולין ורומניה.