מעלות היסטוריה לבגרות תשפ"ב

למרד הגדול, שפרץ בשנת 66, קדמו שנים רבות שבהם גברו המתחים בין רוב האוכלוסייה היהודית לבין השלטון הרומאי. פרוץ המרד, אם כן, מסיים תהליך ארוך של הידרדרות היחסים.

מה היו הסיבות למרד?

אפשר להבחין בין גורמי-יסוד ארוכי-טווח, שהיו קיימים במהלך כל תקופת השלטון הרומאי, לבין הנסיבות המיידיות שהובילו לפרוץ המרד בשנת 66.

גורמי היסוד:

• התנגדות עקרונית לעצם השלטון הרומאי והשאיפה להחזיר את הריבונות בארץ ישראל לשלטון יהודי.
• האמונה הדתית בגאולה המשיחית הקרובה.
• העושק והשחיתות של השלטון הרומאי, שהביא להתרוששות השכבות העממיות ולהתגברות הקיטוב בחברה היהודית.
• האיבה בין היהודים לבין האוכלוסייה הלא-יהודית, שהייתה ידידותית לשלטון הרומאי.

הנסיבות המיידיות:

• זלזול ופגיעה של הרומאים בעיקרי הדת היהודית.
• התגברות הקנאות היהודית והקצנתה.
• אכזריותם ושחיתותם של הנציבים הרומאיים האחרונים.
• התנגשויות אלימות בין האוכלוסייה היהודית והנוכרית בקיסריה.

הויכוח הפנימי בקרב היהודים 

למרות כל הגורמים שצוינו, היהודים היו רחוקים מלהיות מאוחדים בתמיכה במרד. בעוד חלקים בעם נסחפים בהלכי-רוח משיחיים ומצפים לגאולה קרובה, ושואבים עידוד מהצלחה ראשונית של המרד, אחרים היו מפוכחים יותר והתנגדו למלחמה נגד האימפריה הרומית, מלחמה שנראתה בעיניהם חסרת סיכוי (אולי צודקת – אבל לא חכמה).

ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס) שכתביו הם המקור העיקרי לידיעות על המרד ובעצמו לקח חלק במרד בשלבו הראשון כמפקד הגליל, מספר שחלק מיהודי הגליל סרבו להשתתף במרד ואף בקשו את חסות הרומאים. הוא גם מצטט נאום של אגריפס ה-2 (שבאותה תקופה מלך, בחסות הרומאים, על חלקים מצפון הארץ) המנסה לשכנע את היהודים בדבר חוסר-התוחלת שבמרד:

נראה, אם כן, שהעם היה מפולג בין: 

• מתנגדי המרד כמו אגריפס ה-2 וחלק מאנשי הגליל.
• תומכי המרד המתונים, ביניהם נכבדי ירושלים והכוהנים, שהצטרפו למרד בשלביו הראשונים, במטרה לשלוט באירועים.
• תומכי המרד הקנאים.

במהלך המרד נדחקו הצידה –ואף נרצחו – הגורמים המתונים יחסית והקנאים השתלטו על מהלך האירועים. הקנאים עצמם היו מפולגים לקבוצות שונות שנלחמו אלה באלה, תור כדי הלחימה ברומאים.