תקצירים: דפוסי השלטון הרומאי והמרד

תוצאות המרד וחורבן בית-המקדש

המרד נגד רומא הסתיים באסון נורא, כפי שהזהירו אותם גורמים בעם שהתנגדו לדרכם של הקנאים:

  • מספר רב של נספים: במלחמה נגד הרומאים, במלחמה הפנימית, וברעב. שבויים, שנפלו לידי הרומאים, הוצאו להורג או נמכרו לעבדות. האוכלוסייה היהודית בארץ הידלדלה. 
  • הרס ישובים שהשתתפו במרד (כמו גמלא ויודפת), פגיעה קשה במשק החקלאי.
  • חורבן ירושלים: העיר שהייתה המרכז היהודי החשוב ביותר בארץ ישראל, נהרסה לחלוטין.
  • חורבן בית המקדש: לבית המקדש היה מרכז הפולחן הדתי היהודי. הדור ששרד את המרד עמד בפני משבר קיומי- מצד אחד סכנת הייאוש נוכח אבדן המקדש וחוסר האפשרות לקיים את מצוות הדת התלויות בקיומו, ומצד שני ההכרה בכך שאם העם היהודי רוצה להמשיך להתקיים, הוא חייב להסתגל-מחדש לשלטון הרומאי, ולמצוא פתרונות שיאפשרו המשך החיים היהודיים גם ללא בית המקדש. דמות המפתח בהקשר זה הוא רבן יוחנן בן זכאי, שיצא מירושלים בזמן המצור והקים, בהסכמת השלטון הרומאי, את המרכז ביבנה.

 

מצדה – השלב האחרון במרד נגד הרומאים

אחרי חורבן ירושלים ובית המקדש בשנת 70, נשארו עוד שלושה מבצרים בידי המורדים הקנאים: הרודיון (ליד בית לחם), מכוור (ממזרח לים המלח) ומצדה. לאחר שגם הרודיון ומכוור נכבשו על ידי הרומאים נותרה מצדה לבדה, כמבצרם האחרון של הקנאים שהחזיקו בה עד לשנת 73.

 מצדה, וויקיפדיה

במה ייחודה של מצדה, ומדוע החזיקה מעמד כמעט שלוש שנים אחרי נפילת ירושלים?

  • הטופוגרפיה: מצדה בנויה על צוק מבודד, מוקף תהומות מכל עבר.
  • ביצורים: הורדוס ביצר את מצדה (כדי שתוכל לשמש לו מקום מקלט בעת מצוקה), הקיף אותה בחומה, בנה בה ארמונות, ודאג לחפירת בורות לאגירת מי שיטפונות.
  • אספקה: הקנאים נהנו מאספקה שוטפת של מזון (אותו גדלו בעצמם) וממים בשפע.

 המצור:

המצביא הרומאי פלאוויוס סילווה הורה לבנות דייק מסביב להר, ולשפוך סוללה מצידו המערבי. כאשר הסוללה הגיעה לגובה החומה הציתו הרומאים את החומה, וציפו לכבוש את המבצר.

ההתאבדות:

על פי יוסף בן מתתיהו, לאחר שהאש אחזה בחומה, הבינו הנצורים שהמבצר עומד ליפול. מנהיגם, אלעזר בן יאיר, נשא נאום בו שכנע אותם לשים קץ לחייהם במו ידיהם, ובלבד שלא ליפול לידי הרומאים. ואכן כל 960 הקנאים העדיפו להתאבד, למעט שתי נשים וחמישה ילדים שהסתתרו, נותרו בחיים וסיפרו את אשר התרחש.