הר הלל ציטלין- על גבול שתי העולמות- מקור
הלל צייטלין* "על גבול שני עולמות", עמ' 41 – 42
|
נשמת האדם הטהורה איננה מניחה לו לשקוע בעוונות ובמעשים שליליים. מוּסַר כְּלָיוֹת וְהִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה. אֵין לְךָ יוֹם, שֶׁבּוֹ לֹא תַּבִּיעַ הַנְּשָׁמָה אֹמֶר. אֵין לְךָ יוֹם, שֶׁבּוֹ לֹא תִּמְצָא הַחֲרָטָה מָקוֹם בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מִתְכַּוֵּן לְכָךְ כְּלָל. אֵין לְךָ שָׁעָה, שֶׁבָּהּ לֹא יַעֲבֹר בּוֹ אֵיזֶה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וְלוּ גַּם קַל, וְלוּ גַּם כְּרִפְרוּף שֶׁאֵינוֹ נִתְפָּס כְּלָל. מֵאַיִן כָּל אֵלֶּה? – אוֹתִיּוֹת פְּזוּרוֹת הֵן מֵאִמְרַת אֱלֹהִים הַגְּדוֹלָה וְהַצְּרוּפָה; הֵד בַּת הַקּוֹל הַיּוֹצֵאת בְּכָל יוֹם וּמַכְרִיזָה: שׁוּבוּ, בָּנִים שׁוֹבָבִים; הֵד הַנְּשָׁמָה עַצְמָהּ, שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ לְפִי טִבְעָהּ וְלֹא תּוּכַל נְשׂוֹא רֶפֶשׁ הַחַיִּים. מְבַקְּשִׁים סִבּוֹת סוֹצְיָאלִיּוֹת, וּבִכְלָל – 'אֱנוֹשִׁיּוֹת בְּיוֹתֵר, לְמוּסַר הַכְּלָיוֹת וְהִרְהוּרֵי הַתְּשׁוּבָה. אֲבָל מֵאַיִן זוֹ הַתְּמִידוּת, זוֹ הָעִקְּשׁוּת שֶׁל הַחֲרָטָה, הַפּוֹעֶלֶת לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ וְשִׂכְלוֹ שֶׁל אָדָם? מֵאַיִן אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק: "חֲזֹר בְּךָ, חֲזֹר בְּךָ"? בְּנֵי אָדָם מַשְׁתִּיקִים אֶת הַקּוֹל, גּוֹעֲרִים בּוֹ, מְבַקְּשִׁים 'לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי חֲטָאִים חֲדָשִׁים, מְסִיחִים דַּעַת מִמֶּנּוּ. הֵם עוֹשִׂים עַצְמָם כְּלֹא שׁוֹמְעִים, שׁוֹקְעִים עוֹד יוֹתֵר בְּתוֹעֲבוֹת הַחַיִּים, אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ פּוֹסֵק מִלִּרְדֹּף אוֹתָם וּמִלְּהַדְרִיכָם מְנוּחָה. אַף זֹאת: מֵאַיִן בָּאָה הַיִּרְאָה הַנּוֹפֶלֶת עַל אָדָם בְּבוֹאוֹ לַחְטֹא? מֵאַיִן הַהַרְגָּשָׁה כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ רוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו הַמְּגֻנִּים? אָמְנָם 'מִתְגַּבְּרִים' בְּנֵי אָדָם עַל 'דִּמְיוֹן' זֶה וּמוֹסִיפִים לַחְטֹא, אֲבָל סוֹף סוֹף – פַּחַד זֶה – מֵאַיִן הוּא בָּא? הֲאֵין כָּל זֶה חֶסֶד הָאֱלֹהִים? הַאֵין הָאָדָם שׁוֹמֵעַ, אִם אָזְנַיִם לוֹ, בְּעֶצֶם רְתִיחַת הַחֵטְא: "חֲדַל, בְּנִי, וְאַל תַּעֲשֶׂה זֹאת"?... הצימאון והגעגועים לעולם רוחני, וחוסר הסיפוק מתענוגות העולם, מקורם בנשמת האדם החצובה מעולמות עליונים. כִּלְיוֹן-הַנֶּפֶשׁ וְגַעְגּוּעֵי-עוֹלָם. מֵאַיִן הַגַּעְגּוּעִים הַקּוֹרְעִים אֶת הַלֵּב, הַהֶמְיָה אֲשֶׁר לֹא תִּתֵּן דּוֹמִי לָאָדָם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה? מֵאַיִן הַצִּמָּאוֹן אֲשֶׁר יַרְגִּישׁ כָּל אִישׁ בַּעַל נֶפֶשׁ, צִמָּאוֹן עוֹלָמִי, צִמָּאוֹן הַשּׁוֹתֶה אֶת לְשַּׁד הָאָדָם, צִמָּאוֹן אֲשֶׁר כָּל הָאוֹצָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל הָעֹנֶג, הַטּוֹב וְהַיֹּפִי שֶׁבָּעוֹלָם, לֹא יַרְוֵהוּ אַף בִּמְעַט מִן הַמְּעַט? עַל מַה יֶהֱמֶה לֵב הָאָדָם? אֶל מַה הוּא שׁוֹאֵף כָּל כָּךְ? אֶל מַה הוּא עוֹרֵג? מַה הוּא מְבַקֵּשׁ? וּמַה הוּא זֶה הַמּוֹסֵךְ בְּלֵב הָאָדָם תּוּגָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, 'מָרָה שְׁחוֹרָה', אֲשֶׁר כָּל שִׂמְחָה שֶׁבָּעוֹלָם לֹא תְּגָרְשֶׁנָּה, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן - שֶׁפּוֹרֶצֶת וְחוֹרֶגֶת מִמִּסְגְּרוֹתֶיהָ דַּוְקָא בִּשְׁעַת הַשִּׂמְחָה הַיּוֹתֵר עֲצוּמָה? וְעוֹד: מִי שֶׁשָּׂם לֵב אֶל טֶבַע הַגַּעְגּוּעִים, מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל הֵיטֵב אֶל תּוֹךְ עַצְמוֹ, אֶל הַגָּנוּז וְטָמוּן בְּכִלְיוֹֹן נַפְשׁוֹ, הוּא יֵדַע, כִּי לֹא אֶל מַה שֶּׁכָּאן אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים, כִּי אֶל מַה שֶּׁלֹּא כָּאן, אֶל מַה שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְכַנּוֹת בְּשֵׁם, אֶל מַה שֶׁלֹּא יָחוּלוּ עָלָיו אֹמֶר וּדְבָרִים. יֵשׁ אֲשֶׁר טוֹעִים הִנְנוּ וְחוֹשְׁבִים, שֶׁעִקָּר חִשְׁקֵנוּ הוּא אֶל אֵיזֶה דָּבָר חִיצוֹנִי, וְאוּלָם כֵּיוָן שֶׁנִּמְלָא חִשְׁקֵנוּ, כֵּיוָן שֶׁהִשַּׂגְנוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁחָשַׁקְנוּ בּוֹ, מִיָּד אָנוּ רוֹאִים, כִּי בְּעִקָּר לֹא אוֹתוֹ חָפַצְנוּ, לֹֹא אֵלָיו עָרְגָה נַפְשֵׁנוּ, כִּי אִם אֶל אֵיזֶה דָּבָר אַחֵר. וְהִנֵּה הִשַּׂגְנוּ גַּם אֶת הַדָּבָר הָאַחֵר הַהוּא – וְהָעֲרִיגָה לֹא חָדֵלָה. מִתְחַבְּטִים אָנוּ בְּתַאֲווֹת וּתְשׁוּקוֹת אֵין קֵץ – וְהַצִּמָּאוֹן אֵינוֹ פּוֹסֵק בִּמְעַט מִן הַמְּעַט. הֱוֵה אוֹמֵר: לֹא אֶל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּחִלָּה וְתִכְלָה, מַשֶּׁהוּ מֻקָּף וּמֻגְדָּר בְּטִבְעוֹ וְקָרוֹב לְחוּשֵׁינוּ וּתְפִיסָתֵנוּ אָנוּ מִתְגַּעְגְּעִים, כִּי אִם אֶל מַה שֶׁאֵין לוֹ תְּחִלָּה וְתִכְלָה, שֶׁנִּמְצָא מֵעֵבֶר לְכָל הַגְּבוּלִים. מֵעֵבֶר לְכָל הָ'אֱנוֹשִׁי' וְהַ'טִּבְעִי', מֵעֵבֶר לְכָל הַ'יֵּשׁ' וְהַ'קַּיָּם' וְהַנִּתְפָּס. |
?> 11) מהו מקור הגעגועים וכליון הנפש של האדם?
?> 12) מה רצה הלל צייטלין ללמדנו על משמעות החיים?
?> 13) נסו להיזכר באירוע מסוים שבו הקשבתם ל"קול הפנימי" שלכם. תארו את האירוע.
?> 14) מהו הקשר בין דברי צייטלין במובאה שקראתם לבין משמעות החיים?
|
* ר' הלל צייטלין (ה'תרל"א - ה'תש"ב, 1871 – 1942): הוגה דעות וסופר, שימש כציר בקונגרס הציוני החמישי, כתב מאמרים רבים בנושאי אמונה והתלבט בעצמו בענייני אמונה במהלך חייו. בסוף חייו גר בגטו וורשה ונרצח ע"י הגרמנים.