הרמחל-
בשנת ה'תפ"ב (1722), כשרמח"ל היה בן חמש-עשרה, עזב רבו רבי ישעיהו באסאן את פדובה. עם עזיבתו של הרב באסאן את פדובה עבר רמח"ל ללמוד לבדו בביתו, והצטרף לחבורת צעירים בשם "מבקשי ה'" שעסקה בלימוד קבלה בצוותא. רמח"ל התפרסם בכישרונותיו המיוחדים, ונאמר עליו כי בגיל ארבע עשרה ידע בעל-פה את כל הש"ס ואת כל כתבי האר"י וספר הזוהר.
במשך אותו זמן עסק גם בספרות כללית. כתב מחזות וספרי לשון
בראש חודש סיוון ה'תפ"ז (21 במאי 1727) חווה רמח"ל התגלות רוחנית של מגיד שעל פי תיאורו גילה לו סודות קבליים רבים:
את הגילוי הראשון רדפו גילויים נוספים. אך את עובדת הגילויים הסתיר במשך כחצי שנה. אחרי זמן מה שיתף רמח"ל בסוד את תלמידיו, והדבר עורר התלהבות והערצה כבירה לרמח"ל.
אך יחד עם זאת עוררה פולמוס גדול והאשמות חסרות שחר שנבעו בעיקר מפחד, חוסר הבנה, וקנאה בבחור צעיר ורך לימים שזכה להגיע למעלות נדירות. הרמח"ל מצידו הצטנע ככל האפשר וקרא לכל התוהים לבא, לבדוק ולתהות על קנקנו. בחודש אב ה'ת"ץ (1730) אולץ רמח"ל להפקיד את ארגז כתביו. ב' מפתחות התיבה הופקדו בנפרד, אחד בידי רבו ואחד בידי הבי"ד של וונציה. כמו כן אולץ רמח"ל להצהיר בשבועה בפני רבני ונציה שלא יוציא החוצה את דברי המגיד.
עותקים בודדים של חלק מספרי רמח"ל שרדו בכתבי יד, ומהם התפשטו והועתקו בסתר עד הדפסתם במחצית השנייה של המאה ה-20.
בשנת ה'תק"ג (1743) עזב רמח"ל את אמסטרדם עם אשתו ובנו ועלה לארץ ישראל. לאחר שעגן בעכו קבע בה את מגוריו. באופן לא ברור, ללא מקור וללא מסורת מיוחס בית כנסת יהודי בעכו העתיקה כמקום מדרשו ותפילתו,
רמח"ל נפטר במגפת דבר עם אשתו ובנו היחיד בכ"ו באייר. רק שני תיעודים נותרו מעת שהותו בארץ. הראשונה היא איגרת שנשלחה מעכו לתלמידיו באירופה ביום א' כ"ב לחודש תמוז שנת תק"ג (3 יולי 1743):
במשך השנים שאחרי מותו והכרת גדולתו בתורה מתוך הכתבים ששרדו, גוועו לחלוטין ההאשמות נגדו והוא הפך לנערץ על כל פלגי היהדות. ה"מתנגדים" הושפעו ממנו רבות, בעקבות ההערכה הרבה לה זכה אצל הגר"א.
- ספרו מסילת ישרים הפך לספר יסוד המרכזי והבסיסי ביותר בפעילות של תנועת המוסר שהתעוררה באמצע המאה ה-19, והשפיע על עולם הישיבות כולו עד היום. ספר זה התקבל על כלל ישראל עוד בחייו ובכללם על מתנגדיו.
- תנועת החסידות לא קיבלה רבות משיטתו במפורש, אך ישנן השקפות שמקורן בספריו.
- תנועת ההשכלה אהדה את מחזותיו, וראתה בהם את הפתיחה ליצירה ספרותית חילונית חדשה.
- הרעיונות הציוניים של הרב קוק התבססו על הקבלה ובראש ובראשונה על תורת הגר"א והרמח"ל שהוא קושרם יחד.
- ישיבות המקובלים החלו בעשורים האחרונים להכיר את שיטתו הקבלית המיוחדת וללומדה, במיוחד בעקבות ספרים ומחקרים שהחלו להתפרסם בתחום זה, ובראשם[13]"סידור הרמח"ל השלם" סידור הכוונות הראשון למקובלים שנכתב ע"פ שיטתו וכולל את כל כוונות האר"י והרמח"ל,
( מתוך הויקפדיה)